ד”ר ג’ולי פנסי היא פרופסור לאתיקה שלימדה במכללת הורון, שאוניברסיטת מערב אונטריו, במשך 20 שנה. היא פוטרה מעבודתה בעקבות בדיוק מה שהיא נשכרה לעשות: היא הטילה ספק במה שראתה כדרישה לא אתית לאחר שהמעסיק שלה דרש שתתחסן.

ד”ר פנסי קיבלה כעת תפקיד חדש ב-“קרן לדמוקרטיה”, ארגון שמטרתו לקדם את חירויות האזרח, שם היא משמשת כחוקרת אתיקה של מגיפה. ב-28.10.21 היא נשאה את הנאום היוצא דופן הזה.

“זוהי מלחמה על התפקיד של הממשלה, היא על החופש שלנו לחשוב ולשאול שאלות ולגבי האם ניתן לשנמך את האוטונומיה האינדיבידואלית לפריבילגיה מותנית או שהיא נשארת זכות. זו מלחמה בנוגע לאם אתם נשארים אזרחים או הופכים לנתינים זה בנוגע למי הבעלים עליכם אתם או המדינה.”

נכון לעכשיו התחסנות היא הכרטיס לחזרה המותנית של הזכות שלנו כדי להשתתף בחברה אבל כפי שאמר ג’ון פ. קנדי: “זכויותיו של כל אדם פוחתות כאשר זכויותיו של אדם אחד מאוימות.”

אם אתם מודאגים מאובדן הצדק, אם אתם מודאגים מאיזה סוג של חיים יתאפשרו לילדים שלנו אז עכשיו זה הזמן לפעול “לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם.”

בין הנושאים בהם היא דנה:

• הדרכון הירוק הוא כפייה
• העובדה שהודו התעלתה על קנדה מבחינת הטיפול במשבר הקורונה
• למה המוגנים צריכים להיות מוגנים מהלא מוגנים, ע”י כפייה על הלא מוגנים להשתמש בהגנה שלא הגנה על המוגנים מלכתחילה?
• זו מגיפה של ציות, צנזורה, שתיקה ובריונות ממוסדת
• האם אנו אזרחים נתינים
• כמה אנשים צריך כדי לחולל שינוי

תודה לערוץ עורו בטלגרם על התרגום.