הודעה דרמטית שקוראת לפעולה. זה ארוך, תהיו איתנו.

עמותת “חיסונים – בחירה מושכלת” פועלת משנת 2018 ועד היום כדי לפעול בתוך ואקום שנוצר כאשר הממסד הרפואי, קשר את עצמו בעבותות עם גורמים זרים, בעלי אינטרס כלכלי באופן שהשפיע על השקיפות, האתיקה הרפואית והסטנדרט הרפואי הראוי לצורך שמירה על עיקרון ההסכמה מדעת.

בריק הזה שנוצר, קמה העמותה מתוך שאיפה למלא את החסר, בהתנדבות מוחלטת. במשך שעות על גבי שעות נאספו נתונים, גרפים, מחקרים, פרסומים מדעיים – כולם מאתרי ממשלה רישמיים (משרד הבריאות, המרכז למניעת מחלות האמריקני, ארגון הבריאות העולמי וכו’) ומכתבי עת מדעיים ורפואיים מובילים והונגשו לציבור. שעות על גבי שעות הושקעו כדי לתרגם את השפה האנגלית, הצרפתית והרוסית לעברית, להביא עדויות ששודרו בלייב מישיבות בקונגרס, הרצאות של רופאים בעלי שם, חלקם חתני פרס נובל לרפואה ולהעלות אותם למרשתת כך שכל אחד עם מחשב, מקלדת וחיבור לאינטרנט יוכל לראות. הכל כדי לבסס הסכמה מדעת. אמיתית. שאין לבלבלה עם גניבת דעת. בעולם מתוקן, זה תפקידו של הממסד הרפואי. זה מה שכספי המיסים שלנו היו צריכים לקנות.

עוד הרבה לפני שמחלת הכתר פרצה לחיינו, וכפיית הליכים רפואיים פולשניים ובלתי הפיכים בזריקה לשריר על האוכלוסייה הבוגרת, היתה עניין שבשגרה, התחיל תהליך של כפיית הליכים רפואיים פולשניים ובלתי הפיכים במספר רב, הולך ועולה של זריקות לאוכלוסייה הכי צעירה שיש. תינוקות, פעוטות וילדים.

בעידוד של דמויות שהפכו ציבוריות בעזרת משרדי יח”צ, שלחלקן יש רישיון לעסוק ברפואה ולחלקן אפילו זה לא, הופעל לחץ על גננות לדרוש מסמכים רפואיים שמוכיחים שהילד הוזרק למשעי. חותמת אחרי חותמת, זריקה אחרי זריקה, נבדקו בקפידה על ידי גננות, שאף אחד לא הסמיך ולא הכשיר ולא נתן להן שום מנדט לעשות כך.

פנקס חיסונים שלא היה מלא לשביעות רצונה של הגננת או של התאגיד הפרטי שעמד מאחוריה – כמו קבוצה של מעודדות בהפסקות של משחקי כדורסל או כדורגל – זיכה את הורי הפעוט ששמו מתנוסס על הכריכה בסירוב לתת שירות – NO SOUP FOR YOU!!!

הורים רבים פנו לעמותה בבקשה לסיוע מול גננות מפירות חוק, בין ההורים היו גם כאלה שהיה בידיהם פנקס חתום ומלא למשעי, אלא שהדרישה להציגו כתנאי כניסה למוסד חינוך העלתה בהם תחושת אי נוחות והם לא היו מוכנים להשלים עם זה. גם היום אנחנו שומעים על מחזיקי תו ירוק שמסרבים להתשמש בו מתוך הרגשה שעצם הדרישה להציגו, זה דבר פסול. אלא שההורים היו מצויים במלכוד 22 – אם לא יציגו את הפנקס, לא יקבלו את השירות; אם יפתחו חזית משפטית מול הגננת, לא יקבלו את השירות או שהשירות כבר לא יהיה רלבנטי (כי מי ירצה שהילד שלו יהיה בידיים של גננת שנתבעת על ידו לדין?); אם יציגו את הפנקס יבגדו בעצמם ובהשקפת העולם שלהם כמו גם התפיסה שיש להם חבות כלפי הילדים הקטינים שלהם וחובה שבדין לנהוג במסמכים הרפואיים שלהם במשורה.

מתוך רצון לסייע לאותם הורים ולשים קץ להתנהלות בלתי חוקית זו, העמותה צרפה למילים גם מעשים ופנתה בשנת 2019 לערכאות המשפטיות כעותר ציבורי בניסיון לשים קץ לאפליה הפסולה בין אלה שמוכנים להציג מסמך רפואי של ילדיהם הקטינים לבין אלה שלא.

אתמול קיבלנו את פסק הדין. התביעה נדחתה.

עורכי הדין של העמותה מסרו לנו אותו בלב כבד תוך שהם מציינים כי שום דבר ממה שהם למדו בבתי הספר למשפטים ובשנים הרבות שהם עוסקים בעריכת הדין לא הכין אותם הכין לזמנים שבהם אנחנו חיים.

לזמנים שבהם כעורכי דין, הם נאלצים להסתכל על לשון החוק והיא הופכת לאות מתה. מצבה. במחי פסקי דין, במחי לוליינות משפטית, פעם אחר פעם בשנתיים האחרונות הם רואים כיצד המלצות הופכות לדין מחייב והדין המחייב הופך להמלצה.
לנו, כעותרים ותובעים מה שהכי כואב לראות זה שבתי המשפט שבמקור אמורים לתת סעד לחלשים, סעד לאלה שנפגעים, סעד לציבור הרחב שהוא לרוב בעמדת נחיתות – הן כלכלית והן נפשית – הפכו לכלי ניגוח. הגענו לזמנים קשים שבהם אדם או ציבור שנפגע פונה לבית המשפט, המעוז האחרון שבו הוא יכול לקבל סעד, ובית המשפט לא רק שמגלגל אותו (ואת החוק) מכל המדרגות, הוא גם קונס אותו על זה שהוא העיז בכלל לפנות אליו. במקום לפנות לבתי המשפט ולקבל סעד, מתקבלות פסיקות שמכשירות שרץ, שלפני רק כמה שנים לא היינו מעלים בדעתנו שאפשר יהיה להכשיר.

אתמול בית המשפט השלום בתל-אביב הכשיר שרץ. בית המשפט השלום בתל אביב החליט שגננת, אשר לא הוסמכה בדין ולא קיבלה שום הכשרה רפואית ודורשת מהורים מסמכים רפואיים של ילדיהם הקטינים כתנאי לקבלת שירות חינוך, לא מבצעת הפליה פסולה.

עורכי הדין של העמותה עשו עבודה מצוינת. כה מצוינת עד כי נדרשו לבית המשפט 21 עמודים כדי להסביר איך יכול להיות שגננת יכולה לייצר מציאות של הליכים רפואיים שהם בגדר המלצה, לחובה.

21 עמודים שבהם ניכר בעיקר שבית המשפט התקשה במיוחד לקבל את העובדה שלהורים יש את המנדט הבלעדי להחליט על האופן שבו הם מעוניינים לשמור על הבריאות של ילדיהם, שאי אפשר להתנגד למשהו שאדם בן חורין לא חייב ובמיוחד היה קשה לקבל את העובדה הפשוטה שעמותת “חיסונים בחירה מושכלת” היא בעד חופש הבחירה. שהעמותה והעומדים בראשה עומדים על זכותם של הורים לבחור את הבחירה הנכונה ביותר עבורם ועבור ילדיהם, בין אם הם בוחרים לחסן ובין אם לאו.
במובן הזה פסיקת בית המשפט היא מסמך אנתרופולוגי בעל חשיבות כדי ללמד על רוח התקופה.

רוח שבה מבחינת הממסד יש רק תשובה אחת נכונה ורק נרטיב אחד שהוא כשר בשיח. רוח שבה סטייה מהנרטיב יכול להוליד אחריו סנקציות של ממש.

אם מדברים אלה נשמע שאנחנו פאסימיים, אנחנו לא. אנחנו מאד אופטימיים. כמו המשפט המפורסם “חברים אמיתיים מגלים בשעת צרה”, כך היום אנחנו מגלים מיהם החברים האמיתיים שלנו. רוצים או לא, התקופה הזו גורמת לכל הפרטים בחברה שבה אנחנו חיים להסיר את המסיכות ולהראות פרצופם האמיתי וכעמותה שחותרת לגילוי האמת ולשקיפות, אין לנו אלא לברך על כך.

את הפנייה הזו אליכם נסיים בקריאה לפעולה.

ראשית, עלינו לקבל את המציאות כפי שהיא מתגלה לנגד עינינו ולהתחיל לייצר את המציאות הרצויה בעינינו בעצמנו. אלו מכם שקוראים מילותינו אלה ומבינים שלדרוש מסמך רפואי כלשהו כתנאי לקבל שירות כלשהו זה פסול בכל הרמות – תדאגו לייצר מקומות ומרווחים שבהם הדבר הפסול הזה לא נדרש. הורים לילדים שאינם מוכנים לקבל מציאות שבה כל גננת הופכת לש.ג רפואי, בוחן ובודק מסמכים שאין לה שום סמכות לבדוק, אל תפקידו את הילדים שלכם בידיים שלה. הכוח בידיים שלכם. בידיים הצרכניות שלכם. גננת שדורשת מכם להפר את החיסיון הרפואי של הילדים שלכם כתנאי לשבת אצלה במעגל ולשיר שירי חג או לעשות פעולות יצירה, לא תזכה לראות מכם שקל. את מיטב כספיכם תתנו למי שמכבדת את הבחירות ההוריות שלכם, את המנדט ההורי שלכם כי היא תהיה גם זו שתכבד את הילדים שלכם ולא תסתכל עליהם דרך עדשת המיקרוסקופ תוך שהיא מחפשת איזה חיידקים הם הביאו איתם לגן היום, כאילו שהיא לא פוגשת מאות אלפים כאלה בכל יום בלי קשר לעבודה שלה בגן. אל תנסו להכניס שכל ישר, למי שלא מסוגל לחשוב בהיגיון.

שנית, השירות הציבורי עלה לנו הרבה כסף. לא דרשנו כסף כדי לשלם לעורכי הדין, לא ביקשנו כסף כדי לממן את הוצאות ההליך אבל כחלק מהרצון שלנו להביא צדק להורים, מצאנו את עצמנו נקנסים ב-50,000 שקלים שאותם אנחנו מבקשים מכם לעזור לנו לגייס כדי שנוכל להמשיך להילחם על הזכויות שלכם ובעיקר על הזכות שלכם לקבל מידע ולשמור על המנדט שלכם להחליט על גופכם ועל גופם של ילדיכם.

בכוונתנו לערער על פסק הדין גם מכיוון שאנחנו סבורים שפסק הדין כשלעצמו כבר מבסס את טענות הערעור וגם מכיוון שאנחנו סבורים שיש בידנו להוכיח שהדין עמנו. לצורך כך אנחנו זקוקים לתרומות שלכם.

שלישית, אנחנו זקוקים לעדויות שלכם. נדרשתם להציג פנקסי חיסונים כתנאי לקבלת שירות? הגננת הודיעה לכם שהחוזה ביניכם בוטל כי היא החליטה שהיא צריכה לעיין במסמכים הרפואיים שלו? הפנקס של הילדים שלכם מלא אבל אתם אינם מוכנים להציגו? בבקשה תפנו אלינו. אנחנו זקוקים לעדויות שלכם.

פסקי הדין פחות מעניינים אותנו. הגיבוש שלנו מעניין אותנו. היכולת שלנו לנהוג כמו עוף החול ולצמוח ממשברים, להתחזק ולחזק אחד את השני, זה מה שמענייין אותנו ואם בשביל שנייצר מערכות חברתיות בריאות, תקינות, הרמוניות ומתפקדות במו ידינו דרוש פסק דין לחובתנו – דיינו.

לתרומות חד פעמית לעמותה
להוראת קבע בכרטיס אשראי
להצטרפות לרשימת התפוצה שלנו
להצטרפות לקבוצת הטלגרם שלנו