1. התחלואה בקורונה בילדים: מחלה הקורונה אינה מחלה קשה בגילאי 12-5, ולכן אין צורך קליני בחיסון על מנת למנוע אותה.
2. לונג קוביד בילדים: תופעת ה’קורונה הממושכת’ (Long Covid) נמשכת שמונה שבועות או יותר בפחות מ-2% מהילדים. תופעה זו אינה מסוכנת, חולפת מעצמה, ובחלק מהמקרים עלולה לנבוע מסיבות אחרות מאשר הדבקה קודמת בקורונה (למשל – בשל סגרים, בדידות, וכו’)
https://www.thelancet.com/…/PIIS2352-4642(21…/fulltext.
3. תופעת ה- PIM-C– דלקת רב-מערכתית לאחר הדבקה בקורונה – היא נדירה. אין הוכחות שחיסון מונע תופעה זו, שכן החיסון אינו מונע הדבקה בקורונה.
4. האפקט של החיסון במניעת הדבקה דועך צ’יק-צ’אק: מאמרים עדכניים רבים מראים שהאפקט של החיסון במניעת הדבקה דועך תוך שבועות עד חודשים בודדים. לדוגמה, מאמר אחד מרבים: https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2114114 לאור העובדה שלא כל ילדי המדינה יתחסנו בו-זמנית, וממילא לא כולם יתחסנו גם אם יושת ‘תו ירוק’ גם באוכלוסיה זו, ומכיוון שחיסון הילדים יקרה לאו דווקא בעת גל – לא סביר להניח שחיסון הילדים ‘יגן מפני הדבקה’ בעת הגעת הגל הבא, ובוודאי שלא בעת גלים עתידיים.
5. הסיכון הוא לא חד פעמי אלא מצטבר: ככל שמתוכנן לתת בוסטרים לילדים באופן תקופתי – הרי שאין שום מידע על הבטיחות של פרקטיקה כזו, ואסור להתניע מדיניות שעלולה להידרש לכך.
6. אין קשר בין שיעור ההתחסנות במדינה לבין גלי הקורונה: הניסיון העולמי יכול ללמד: לא נמצא קשר בין שיעור ההתחסנות באוכלוסיה לבין הופעת גלי ההדבקה בקורונה או עוצמתם. https://link.springer.com/…/10.1007/s10654-021-00808-7.pdf.
7. חיסון הילדים לא ימנע את הידבקות הוריו או סבתו או סבו, וגם לא את ההידבקות של ילדים אחרים בכיתתו: בניגוד למה שסיפרה עכשיו ד”ר פרייס, התחסנות של אדם אינה מונעת הדבקה של בני משפחתו מאותו משק הבית במידה והוא נדבק https://www.thelancet.com/…/PIIS1473-3099(21…/fulltext.
8. ממילא, רוב ההערכות (וגם נסיון העבר) מציעות שהגל הבא יתרחש כתוצאה מוריאנט אחר. כלל לא ברור שהחיסון הנוכחי יגן מפניו, ואם כן – באיזה שיעור. חיסון ילדים בחיסון המקורי של פייזר כמוה כהתכוננות למלחמה הקודמת. לאור כל זאת ונוכח תופעות הלוואי – בין אם שכיחות, נדירות או אפילו עתידיות ובלתי ידועות עדיין – אין לחסן ילדים. הדבר נוגד את ערכי האתיקה הרפואית הבסיסיים.
בשלוש מלים: #עזבו_את_הילדים
