זהו יחס סיכויים מובהק סטטיסטית של 1.36 (CI 1.0-1.9), כלומר הסיכויים שלך ללידה שקטה, הפלה או אובדן הריון גבוהים פי 1.36 אם חוסנת.2
דרך נוספת לנסח זאת היא ששיעור ה-SBMA בקרב נשים מחוסנות היה גבוה בכמעט 34% מהשיעור בקרב נשים לא מחוסנות. הבדל זה משמעותי סטטיסטית במרווח הביטחון של 95% בהתבסס על מבחן צ’ בריבוע.
הסבר אפשרי אחד הוא שקיימת סבירות שנשים מבוגרות ונשים עם תחלואה נלווית חוסנו וזה מסביר את ההבדל. זה אפשרי, אבל זה חייב להיות מוצג. הסימנים בנתונים אלה חזקים מדי והנושא חשוב מכדי שניתן יהיה לבטלו בטיעונים ללא הוכחות המבוססים על השערות. זה פשוט חסר זהירות.
אולי נוכל לקבל מעט הסבר על ידי התבוננות במגמה לאורך זמן. אם נשים צעירות ובריאות יותר היו מתחסנות פחות, אזי ההבדלים לאורך חודשים היו צריכים להיות די יציבים. אבל ההבדלים הם למעשה די בולטים. תרשים העמודות שלהלן מראה איזה אחוז לידות בקרב נשים מחוסנות עברו לידות שקטות, אובדני הריון והפלות ((SBMA, איזה אחוז היו לידות חיות ומשווה זאת לאחוזים בקרב נשים לא מחוסנות. (מחוסנות פירושו נשים שקיבלו לפחות מנה אחת של חיסון הקורונה של פייזר/ביו-טק) 3
שיעור ה-SBMA (לידות שקטות, אובדן הריון, הפלות יזומות) בקרב נשים מחוסנות היה גבוה יותר מהשיעור בקרב נשים לא מחוסנות בכל חודש למעט פברואר, אשר היה בתחילת מבצע החיסונים לנשים בהריון, כאשר רק שתי לידות נרשמו בקרב נשים מחוסנות. שיעור זה הגיע לשיא במאי, כאשר 44% מהנשים המחוסנות חוו לידה שקטה, אובדן הריון או הפלה באותו חודש, לעומת 9% בקרב נשים לא מחוסנות. במילים אחרות, מכל תוצאות ההיריון המתועדת בקרב נשים מחוסנות במאי, 43% מהן היו לידה שקטה, אובדן הריון או הפלה. אבל אם ההבדל מוסבר על ידי נשים הרות מבוגרות ופחות בריאות אשר התחסנו, אז היינו מצפים שהעלייה בקרב המחוסנות תקוזז על-ידי ירידה בבלתי מחוסנות. אבל אם נחבר את שתי הקבוצות ונסתכל על המגמות לאורך זמן, עדיין נראה עלייה גדולה:
יתר על כן, אם נשים מבוגרות ופחות בריאות היו נוטות יותר להתחסן, אז לא היינו מצפים לראות את מידת השונות הזו במהלך השנה. אם כבר, היינו מצפים לראות את המספר הרב ביותר בפברואר-אפריל כאשר נשים בסיכון גבוה יותר לקורונה היו בין הראשונות בתור להתחסן, על פי הסברים חלופיים אלה. כך עולה מנתונים על חיסונים של משרד הבריאות הישראלי. להלן גרף של משרד הבריאות המציג את שיעורי החיסונים מתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020. ירוק כהה הוא מנה ראשונה, ירוק בהיר הוא מנה שנייה:
אנו יכולים לראות כי שיעור החיסון הכולל החל לרדת במהירות בחודש מרץ והיה נמוך מאוד במאי. יתר על כן, ההבדלים בשיעור SBMA (לידות שקטות, אובדן הריון והפלות יזומות) בין נשים מחוסנות ולא מחוסנות לאפריל, מאי ויוני הם כולם מובהקים סטטיסטית. למעשה, סביר להניח שההבדל במאי היה צפוי במקרה של פחות מ-1 ל 100,000 פעמים. (לא היה שום דבר מיוחד במאי במונחים של סגרים הדוקים או הגבלות — למעשה, הממשלה החלה להסיר הגבלות והחיים החלו לחזור לשגרה.) החודשים האחרים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית אם ה-N היה קצת יותר גדול. אבל אבוי, יש לנו רק נתונים רק מבית חולים אחד.
למעשה, זה לא לגמרי נכון. הפעילים שהגישו את בקשת חוק חופש המידע מרמב”ם קיבלו גם מידע מבית חולים אחר, המרכז הרפואי שיבא. עם זאת, בשיבא לא היה מידע על מצב החיסון עבור מספר רב של נשים, ולכן לא ניתן להשוות באופן אמין בין מחוסנות לעומת לא מחוסנות. אבל אנחנו יכולים להסתכל על שיעור SBMA השנה לעומת שנים קודמות, הן עבור שיבא והן עבור רמב”ם. (שימו לב כי בשיבא יש שיעור SBMA בסיסי גבוה בהרבה, מסיבות שאינן ברורות לחלוטין. הם משרתים אוכלוסיות שונות מאוד ושיבא יכולה פשוט לבצע הפלות אלקטיביות יותר מדי שנה מאשר הרמב”ם.) הגרפים שלהלן מציגים את שיעור ה-SBMA בכל בית חולים בשנים 2019, 2020 ו-2021 על פני 3 פרקי זמן שונים: ינואר-אוקטובר, מרץ-אוקטובר ואפריל-יוני.
שיעור ה- SBMA גבוה יותר בשני בתי החולים ב-2021 בהשוואה לשנים קודמות. ראוי לציין כי גם בחודשים אפריל עד יוני — שהייתה התקופה שבה השיעורים הגבוהים (והמשמעותיים סטטיסטית) של SBMA בקרב המחוסנות בבית החולים רמב”ם – גבוהים בהרבה גם בשיבא. ברמב”ם השיעור בתקופה זו הוא 8.7% לעומת ממוצע של 5.7% לשנים 2020-2019, שהוא גבוה ב-50%. בשיבא שיעור ה-SBMA ב-2021 לאפריל-יוני עומד על 12.7%, לעומת 11.3% בממוצע לשנים 2020-2019, והוא גבוה ב- 12% יותר.
במאי 2021 היו ברמב”ם 42 מקרי SMBA, שהיוו כמעט כפול מהממוצע של חודש מאי בשנתיים הקודמות וגבוה ב-30% מהמספר הגבוה ביותר בכל חודש בשנתיים הקודמות, שהיה 32 ביוני 2020.
בשיבא המספר הגבוה ביותר של מקרי SBMA היה בחודש יוני, עם 146 מקרים. נתון זה היה גבוה ב-30% מהממוצע בשנתיים הקודמות וגבוה יותר ב-11% מהמספר הגדול ביותר של מקרי SBMA בכל חודש מהשנתיים הקודמות, שהיה 132 במרץ 2019.
ושוב: מכיוון שהשוואות אלה כוללות גם נשים מחוסנות וגם נשים שאינן מחוסנות, ההבדל לא יכול להיות בגלל נשים מבוגרות יותר ובריאות פחות שחוסנו.
אז כדי לצמצם את זה: בשני בתי חולים שונים בישראל, 2021 הציגה שיעורים גבוהים משמעותית של לידות שקטות, אובדן הריונות והפלות מאשר בשנתיים הקודמות, כאשר כמה חודשים קבעו שיא במספר ה-SBMA בהשוואה לשנים 2019 ו-2020. עבור בית החולים היחיד שבו יש לנו נתונים המשווים בין נשים מחוסנות לנשים שאינן מחוסנות, שיעור ה- SBMAs בקרב נשים מחוסנות גבוה ב -34% מאשר בקרב נשים לא מחוסנות.
זה לא היה תקין לו לא דיברתי על מה שהנתונים אומרים על נשים שהיו להם זיהום SARS-CoV-2 במהלך ההיריון. היו 7 נשים כאלה שילדו בתקופה זו, כאשר שתיים מהן חוו לידות שקטות או אובדני היריון. זהו יחס סיכוי של (6.2CI 1.2-32.3).
בעוד שיחס סיכויים זה גבוה בהרבה מהיחס לנשים מחוסנות, שיעור הנשים בבית החולים הזה שהיה להן זיהום SARS-CoV-2 במהלך ההיריון היה נמוך ביותר (0.17%), ולכן הסיכונים הכוללים להפלה או לידה שקטה עקב הידבקות בקורונה עולים בבירור על הסיכון לחיסון נשים בהריון שיש להן סיכוי של 100% להתחסן – בהנחה שהחיסון הוא המניע להבדלים אלה. (היו 6 נשים נוספות שנדבקו ב- COVID לפני ההיריון, לכולם היו לידות חיות.)
בעולם שפוי, המידע הזה היה רעידת אדמה. משרד הבריאות הישראלי היה מפסיק לאלתר לחסן נשים הרות כנגד COVID-19 ופותח בחקירה יסודית. האם נוכל לומר בוודאות שחיסונים הם הגורם לדפוסים אלה? לא. לא עם הנתונים האלה. אבל אף אחד לא יכול לומר בוודאות שהחיסונים לא שיחקו כאן כל תפקיד. אבל עיקרון הזהירות המונעת יחד עם השבועה “ראשית, אל תזיק” דורשים לנקוט בפעולה. אך מכיוון שאנחנו לא חיים בעולם שפוי, זה לא יקרה. במקום זאת, החדשות יתקבלו בפיטורים מהירים וחסרי זהירות על טענות מבוססות על השערות.
ד”ר גצקו הוא חוקר בכיר לסוציולוגיה וקרימינולוגיה באונ’ העברית בירושלים.
הערות שוליים
1. הנתונים סופקו לפעילים ישראלים אשר הגישו בקשות בהתאם לחוק חופש המידע. ראה קישורים אלו למידע נוסף בעברית משני אנשים מעורבים, עו”ד אורי שאבי ועוז קורן. המידע הגולמי שסופק ע”י בתי החולים זמין כאן.
2. שימו לב שהנתונים שסופקו אינם מבחינים בין לידות שקטות, אובדן הריון (המכונות לעתים הפלות ספונטניות) או הפלות מאוחרות או מוקדמות שבוצעו מסיבות רפואיות או אחרות. לכן, אנחנו יכולים רק להשוות את כל אלה יחד. ייתכן שנשים מחוסנות נוטות יותר לבחור מרצונן להפסיק את הריונן מוקדם. עם זאת, אין סיבה מוקדמת לחשוב כי יש סבירות שנשים מחוסנות תעשינה כך על פני נשים לא מחוסנות, אלא אם כן בעיה מולדת או אנומליה אחרת התגלתה או שההיריון שם את האישה בסיכון כלשהו. לכן, גם אם רוב ההבדל בין הקבוצות נובע מהפלות מרצון, עדיין מדובר במגמה מדאיגה הדורשת חקירה נוספת.
3. בפועל זה אומר 2, או 3 מנות, מאחר ורק 8 מתוך 669 נשים מחוסנות תועדו שחוסנו במנה אחת בלבד.
המחדל הגדול הראשון והעיקרי הוא בכך שלא בוצע ולא נדרש ניסוי קליני מבוקר הקצאה אקראית עם נשים בהריון שמתוכנן לברר את השפעת זריקת-החיסון על בריאות האם ועל תוצאות ההריון ובריאות העובר/ילוד.
רק אחריו מתווסף חטא על פשע במחדל של אי מעקב ואי שקיפות.
והשאלה האחרת, איזה אחוז מהלידות השקטות בשוטף הוא תוצאה של חיסון משולשת בזמן הריון, שגם בזה המדע התרשל (המילה הכי עדינה שמצאתי). ויש עוד “חיסונים” אחרים שצריך לעשות עליהם הערת אזהרה גדולה במיוחד לנשים בהריון. אותה הערה שהם שמים על ויטמינים למשל