אנחנו בעיקר יכולים לשמוע את ראשי המסחר ובעלי הרשתות הגדולות זועקים תחת כל עץ רענן.

תרשו לי לעצור לרגע אחד למשחק דמיון מודרך קצרצר,

מסביבכם בוץ והרחוב מכוסה שלוליות.

בקצה הרחוב חבורה של נערים בועטים בדבר מה על הרצפה,

אתם מתקרבים עוד ועוד עד אשר אתם מבחינים לחרדתכם כי ”הדבר” שבו חבורת הנערים בועטים הוא בעצם נער מפוחד וחבול בן גילם,

ואתם מרימים ידיכם פותחים פיכם ובצעקה גדולה צועקים לעברם,

תעצרו! תעצרו מיד!

למה לבעוט בו ליד הבוץ? המכנסיים שלכם מתלכלכים לגמרי…

אז נכון, עצרתם את הסיטואציה אבל זה מה שחשוב היה באותו הרגע? ברור שאלו לא צריכות להיות הסיבות לעצירת האלימות שמול עיניכם.

ואף אדם שעיניו בראשו לא היה מזדהה איתכם או מציין אתכם כאדם שליבו נמצא במקום הנכון מפאת הדרך בה בחרתם לעצור את אותה סיטואציה.

וכמו בסיטואציה הדמיונית כך קרה גם במציאות,

ראשי המסחר הגדולים פתחו פיהם וצעקו צעקה גדולה…עיצרו את התו הירוק!

רק לא מהסיבות הנכונות…

ההכנסה שלנו נפגעה,

הרווחים ירדו בחמישים אחוז,

יש לנו עובדים שהיינו צריכים לשחרר כי הם בחרו לא להתחסן,

רוב צוות העובדים בבידוד,

לקוחות לא מגיעים בגלל הצהרות ראש הממשלה,

ואף מילה על חוסר האנושיות.

אף מילה על אפליה בין אדם לאדם,

אף מילה על כך שכל מטרת התהליך הוא להקשות על ולהשפיל את מי שבחר לא להתחסן.

הרבה מילים על חוסר הגיון אפידימיולוגי אך שוב, רק בהקשר של ירידה ברווחים.

ובקיצור, לא היה נביא בעיר המסחר…

או אז, כאשר הציבור הפגוע- אלו שבחרו לא להתחסן ואלו שבחרו להתחסן אך מדד ההגיון והאנושיות שלהם נשאר עומד הצביעו ברגליים והחליטו לא להגיע ויהי מה,

החלו ראשי המסחר הגדולים לזעוק שהציבור תוקע בהם ציפורניים שלופות והממשלה האשמה היא שהפכה אותם שוטרים ואיזה שעיר לעזאזל ולכן הציבור מתעמר בהם…

ועדיין, אף מילה על חוסר האנושיות שבתו הירוק.

אז אולי הם סוחרים גדולים או אנשי עסקים מצויינים אך אנושיים? פחות.

הם פיספסו לראות ממגדל השן מדוע הציבור תוקף אותם עם ציפורניו הארוכות,

הרי היו יכולים לומר עד כאן! 

לא ניתן יד לאפליה בין בני עמנו!

אילולא היו אומרים כך, הציבור גם היה מתייצב לצידם, כי כל מה שהציבור רצה לדעת זה שביום שאחרי שתיעלם האפליה הנוראית הם חוזרים לקנות במקום שרצה אותם כבני אדם בין אם הם מחוסנים ובין אם לאו.

ברגע שבו ניתק קשר האמון האנושי הבסיסי 

האזרחים לא הרגישו מחוייבים עוד לעמוד לצידם של אותם עסקים.

לראייה, גם כאשר הושת תו סגול מחמיר ובוטל התו הירוק הקונים מחוסנים ולא מחוסנים כאחד לא חזרו לקנות.

ולא, ראשי מסחר יקרים, זה לא בגלל שהממשלה המליצה לא לצאת מהבית.

אינני כותבת על גברת אחת נחמדה מדוכן המיצים ברחוב מתחת לבית שלכם שמקווה שיגיעו כמה שיותר לקוחות כדי שתוכל להתקיים בכבוד, שהרי גודל השפעתה של אותה גברת נחמדה דומה לגודל ההשפעה שלי אילו הייתי יוצאת לרחוב וצועקת.

והיא ,כמונו, באמת סובלת.

אני כותבת על כל ראשי המסחר שנמצאים בעמדות מפתח, ובהתאם לזאת התראיינו בכל מקום אפשרי ובחרו בכל ראיון בכל פעם מחדש להמשיך לדבר על הפסדים ועלויות ובחרו בשתיקה רמה על כמה יעלה לחברה שלנו, שהפכה אזרחים נורמטיביים לאסקופה נדרסת, כמו אלו שיש בכניסה לכל חנות, שאותם האזרחים הללו לא ידרכו בהן עוד לעולם, או שיחליטו לדרוך רק בעוד זמן רב.

אז בתור אנשי עסקים אולי תוכלו כעת להבין כיצד קיבלתם התראה,

כזאת עם כתב אדום גדול ובוהק.

התראת חוב לאנושות.