חיפוש באתר

עשוי לעניין אותך

וידאו שכדאי לצפות

הצטרפות לניוזלטר

הירשמו לדיוורים שלנו ותקבלו עדכונים קריטיים למייל על שמירה על יכולת הסכמה מדעת, בטיחות חיסונים ונושאים חמים שעל הפרק.

בקרו אותנו ברשתות החברתיות

מגפת הספורטאים
האתר "חדשות זמן אמת" מדווח: מאז דצמבר התמוטטו בפתאומיות 183 אתלטים מקצוענים, מאמנים וספורטאי מכללות ונוער, ו-108 נפטרו. חלק מהאתלטים, כמו כוכבי הכדורגל סרחיו אגוארו וכריסטיאן אריקסן, התמוטטו באמצע משחק, לעיני הצופים. הסיבה העיקרית: בעיות לבביות - מיו/פריקרדיטיס, דום לב והתקפי לב. מה גורם למגיפה הפתאומית? תחקיר מיוחד
מגפת הספורטאים

מקור: אתר החדשות המצוין "חדשות זמן אמת"

סאגת קיירי אירווינג וסירובו להתחסן לקורונה לא מפסיקה להסעיר את ה-NBA ואת עולם הספורט. כוכב הברוקלין נטס לא נסוג בו מההחלטה גם אחרי שהקבוצה הכריזה כי אירווינג לא יורשה להשתתף במשחקים או להתאמן עם חבריו עד שלא יתחסן, החלטה שכתוצאה ממנה, כך פורסם, הוא צפוי להפסיד 17 מיליון דולר. "אלה החיים שלי", הוא אמר ביום חמישי האחרון במסגרת לייב בחשבון האינסטגרם שלו, שזכה לצפייה של כ-100 אלף עוקבים.  "זה הגוף שלי. ואתם אומרים לי מה לעשות עם הגוף שלי… אני נותר יציב עם מה שאני מאמין בו. זה עד כדי כך פשוט. העניין הוא לא להיות אנטי-וקס או להיות בצד כזה או אחר. זה פשוט להיות נאמן למה שאני מרגיש שהוא נכון עבורי… אם אני עומד להיות מושמץ משום שיש לי יותר שאלות ואני לוקח את הזמן לעשות החלטות עם חיי, אז זה מה שזה… אני מודע להשלכות של ההחלטות שלי על חיי".

אלא שאירווינג הוא לא היחיד שמסרב לדרישה החד-משמעית של ה-NBA להתחסן כתנאי ליכולת לשחק. העיתונות מכנה אותם בלעג "סרבני החיסונים". בליגת ה-NBA כבר עברו מאיומים למעשים, ואף על פי כן, על פי המגזין רולינג סטון, כ-50-60 שחקנים ב-NBA לא התחסנו לקורונה. "אני הולך להמשיך לעשות מה שאני מאמין בו… מה שנכון לאדם אחד איננו נכון עבור אחר. זה אינו עניינכם", אמר לאחרונה גם שחקן הגולדן סטייט ווריירס אנדרו וויגינס, ואילו כוכב הוושינגטון וויזארדס בראדלי ביל הביע מפורשות בראיון לוושינגטון פוסט ספקנות ביעילותם של חיסוני הקורונה. "הייתי רוצה הסבר. מדוע אנשים מחוסנים עדיין נדבקים בקורונה? אם זה משהו שאנו אמורים להיות מוגנים מאוד מפניו, זה מצחיק שהוא רק מקטין את הסיכויים שלך ללכת לבית החולים. הוא לא מונע מאף אחד להידבק בקורונה, נכון?".  

מתברר שהמגמה הזו רחוקה מלהיות שולית. העיתונות בבריטניה מדווחת שבניגוד למה שקורה ב-NBA, מרבית שחקני הפרימירלייג אינם מוכנים להתחסן נגד קורונה, ובהם רוב שחקני מנצ'סטר יונייטד, מועדון הכדורגל הגדול והמשפיע. אליהם מצטרפת שורה של שחקני כדורגל, טניס, גולף ופוטבול שלא התחסנו אף הם, וחלקם, כמו אירווינג וויגינס, אף יצאו בגלוי כנגד הלחץ להתחסן. "זה גדול יותר מבייסבול, זו החלטת חיים", אמר אנטוני ריזו, שנחשב לכוכב האגדי של שיקאגו קאבס. "יש לה משקל כבד. זו החלטה שקיבלתי ואני עומד מאחוריה… זה נושא גדול… אני לוקח עוד זמן כדי לראות את הנתונים על כל זה". לאחרונה פורסם שגם נובאק ג'וקוביץ', הטניסאי המדורג ראשון בעולם,  לא ישתתף באליפות אוסטרליה הפתוחה בינואר, לאחר שסירב לחשוף את סטטוס החיסון שלו. ג'וקוביץ' חשף בראיון לכלי תקשורת סרבי מקומי כי לאור הגבלות הקורונה באוסטרליה, אינו בטוח בתוכניותיו לנסוע למלבורן לגראנד סלאם. "לא אחשוף את הסטטוס שלי, בין אם התחסנתי או לא. זה עניין פרטי, וזו חקירה לא ראויה", הוא אמר, והוסיף, בראיון לרויטרס: "אנשים הולכים רחוק מדי בימים אלו בנטלם את החופש לשאול שאלות ולשפוט אדם. לא משנה מה תגיד, 'כן, לא, אולי, אני חושב על זה', הם ינצלו את זה". 

מדוע מתעקשים כל כך הרבה אתלטים מובילים שלא להיכנע ללחץ המסיבי להתחסן? בעיתונות הלגלוג חוגג. אבל איש במדיה אינו מתייחס לפיל העצום שבחדר: החשש מנזקי החיסון. האומנם החשש הזה מגוחך? או שמא הספורטאים שמתנגדים פשוט מקשיבים היטב לכמה מחבריהם, שמדווחים על פגיעות ותופעות לוואי חמורות לאחר החיסון? "הייתי בסדר גמור עד אז, עד שלקחתי את החיסון", אומר ברנדון גודווין, שחקן ה-NBA מקבוצת אטלנטה הוקס ב- Twitch stream. גודווין בן ה-26 החל לסבול מקרישי דם זמן קצר לאחר שהתחסן. "חליתי ומעולם לא התאוששתי מזה. היו לי כאבי גב, הייתי עייף במיוחד במשחקים. הייתי כל כך עייף, הרגשתי שאני לא יכול לרוץ ולרדת במגרש. הגב שלי כאב. הגב שלי באמת התחיל לכאוב… אז גיליתי שיש לי קרישי דם. כל זה בטווח של חודש…".גודווין טוען מפורשות שהחיסון הוא שגרם למה שקרה לו, ושהתוצאה היא חיסול היכולת שלו לשחק בעונה זו. "כן, החיסון סיים את העונה שלי. אלף אחוז". לדבריו, הקבוצה שלו ביקשה ממנו להשתיק את הסיפור. "ההוקס היו כמו 'אל תאמר על זה כלום. אל תספר לאף אחד", הוא סיפר.

כמו גודווין, בחודשים האחרונים יוצאים עוד ועוד ספורטאים ומצהירים בקולם או בכתב, בראיונות במדיה או ברשתות החברתיות, על בעיות בריאות קשות שחוו עקב החיסון. במקביל, הולכים ומצטברים יותר ויותר אירועים של התמוטטות וקריסה, תחלואה ואף מוות פתאומי בקרב אתלטים, בהם כוכבי ספורט מובילים ומוכרים, וגם ספורטאים פחות מוכרים, כאלה שמשחקים בקבוצות מקומיות, כולל ספורטאי מכללות במדינות שונות בעולם.

תחקיר "חדשות זמן אמת" מצא 183 מקרים כאלה בקרב אתלטים מקצוענים, מאמנים, ספורטאים באוניברסיטאות ומכללות וספורטאי נוער, שכולם אירעו מאז דצמבר 2020, החודש שבו החל מסע החיסונים העולמי. הכמות הגדולה הזו מדברת בעד עצמה ומספרת סיפור שונה מאוד מן המנטרה שעליה חוזרים המדיה, שלפיה, הספורטאים שמסרבים להתחסן הם בסך הכל קומץ "מתנגדי חיסונים".

עבור רבים מהאתלטים שנפגעו, משמעות הפגיעה היא השלכות חמורות על בריאותם, על היכולת שלהם להמשיך לשחק, ואף על המשך הקריירה הספורטיבית שלהם. ב-108 מקרים מדובר במוות.

המשותף למרבית האתלטים – הגיל הצעיר והפתאומיות שבה זה קרה, והעובדה שרובם גברים (רק 15 מתוכם נשים). הרוב המכריע בגילאי 17-40, מלבד 21 מבוגרים יותר (חמישה בני 42-45, שישה בני 46-49, שבעה בני 51-54, ושלושה נוספים בני 60-64), ולפחות בלמעלה מ-80 מהמקרים דווח שהספורטאים חשו ברע והתמוטטו לפתע במהלך משחק, מרוץ או אימון, או מיד לאחריו. במרבית המקרים פורסם שהסיבה להתמוטטות קשורה ללב, כולל מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב), פריקרדיטיס (דלקת בקרום הלב) או שילוב של שניהם – פרימיוקרדיטיס, התקפי לב או דום לב. הסיבה השנייה שדווחה בשישה מקרים היא אירועי קרישיות, כולל תסחיף ריאתי, קרישי דם בריאות ובמוח. נדגיש כי הרשימה שבידינו אף ארוכה יותר, אך לצורך הזהירות הוסרו ממנה מקרים שבהם לא היו בידינו פרטים מלאים, כך שנותרו רק המקרים שדווחו בהרחבה. כמו כן, הוסרו מהרשימה מקרים שבהם צוינה עדות לגורמי סיכון קודמים, כמו למשל, פגם לבבי.

אף שלא בכל המקרים מתפרסם הסטטוס החיסוני של הספורטאים שנפגעו, וחשוב להדגיש שלא ניתן לקבוע כי הפגיעות נובעות מהחיסון, הרי שמספר הנפגעים הגדול מאז דצמבר בקרב קבוצה צעירה זו, שישנן סיבות רבות להניח שהיא ברובה בריאה וללא מחלות רקע (הן בשל גילם הצעיר והן בשל העובדה שספורטאים, לפחות המקצועיים שבהם, נבדקים בהקפדה ולעתים תכופות יחסית), תמוה, ובהחלט מהווה דגל אדום ומחייב בירור מקיף ועמוק של הנושא. בוודאי שלא ניתן לבטל את הצורך בו באמצעות טענות שטחיות. כמו כן, לאור חובת החיסונים הכמעט גורפת בקבוצות ובליגות רבות, כמו גם באוניברסיטאות ומכללות, ההנחה היא שבמיוחד לאחרונה, קשה עד בלתי אפשרי לרוב לספורטאים מקצוענים להמשיך לשחק מבלי להתחסן. ממצא זה הינו בולט במיוחד על רקע העובדה שאירועים קטלניים הנובעים מהתמוטטות פתאומית של אתלטים נחשבת על פי הספרות המחקרית לתופעה נדירה. 


דום לב לעיני אלפי אוהדים

ב-31 באוקטובר אושפז חלוץ ברצלונה סרחיו אגוארו לאחר שחש ברע במהלך משחק של קבוצתו מול קבוצת אלאבס. הכוכב הארגנטינאי בן ה-33, שנחשב למלך שערי מנצ'סטר סיטי בכל הזמנים ולזר בעל כמות השערים הרבה ביותר בפרמייר ליג בכל הזמנים (181), קרא בטוויטר לכל בני ה-12 ומעלה להתחסן. אלא שב-31 באוקטובר, הוא הובהל לבית החולים לאחר שחש כאבים עזים בבית החזה. הוא סימן למאמנים במהלך המחצית הראשונה שהוא מבקש שיחליפו אותו, ואז אחז בליבו והתמוטט על הדשא. השבוע דווח בספרד שבבדיקות שעבר התגלתה הפרעת קצב חמורה, והקרדיולוגים שבדקו אותו אינם אופטימיים לגבי יכולתו לשוב למגרש בעוד כמה חודשים. כרגע, על פי הדיווחים, עתידו המקצועי של אגוארו והאם יוכל בכלל להמשיך לשחק כדורגל אינו ברור, ויתבהר רק לאחר שיעבור בדיקות נוספות בחודשים הקרובים. 

בדומה לאגוארו, התמוטטו לעיני רבבות צופים בחודשים האחרונים כמה כוכבי על. אולי המוכר ביותר הוא הכדורגלן הדני כריסטיאן אריקסן, שחקן אינטר מילאנו ונבחרת דנמרק. ב-12 ביוני, במהלך משחק הפתיחה של נבחרתו נגד פינלנד במסגרת טורניר יורו 2020, אריקסן בן ה-29 שהיה בשיא כושרו, התמוטט ועבר דום לב לעיני 15 אלף האוהדים ביציעים. במשך 20 דקות ניסה הצוות הרפואי של הנבחרת להחיות אותו, וכשהצליחו לבסוף באמצעות שוק חשמלי, הוא פונה לבית החולים, שם עבר השתלת קוצב לב.

אירוע דומה עבר שחקן הקריקט דייוויד ווייקפילד בן ה-27, שהתמוטט במהלך אימון ב-11 במרץ ועבר דום לב. גם הוא ניצל תודות לפעולת צוות החירום, שביצע בו פעולות החייאה באמצעות דפיברילטור, אך נדרשו דקות ארוכות ושש מכות חשמל לפני שליבו חזר לפעום. האבחנה הייתה מיוקרדיטיס, ובליבו הושתל קוצב לב. בנוסף, ככל הנראה בשל הזמן הממושך שבהן הלב שלו הפסיק לפעום, הוא סבל גם מנפיחות במוח, שעל מנת להפחיתה הורדם והונשם. רק לאחר שלושה שבועות בטיפול נמרץ ואז שיקום נרחב, הוא הצליח ללכת ולדבר שוב.

בסוף יולי, רונה קוג'ה מקבוצת אנדרלכט הוגלדי הבלגית, בן 18 בסך הכל, לקה בהתקף לב בתום המחצית הראשונה של משחק ידידות. הוא ניצל הודות לפעולה מהירה של חבריו השחקנים, ומיד לאחר מכן של שירותי החירום. ב-17 בספטמבר נאלץ גם שחקן באיירן מינכן קינגסלי קומאן בן ה-25 לעבור ניתוח לתיקון הפרעות בקצב הלב. ספורטאי נוסף שאושפז בחודש יולי הוא פדרו אוביאנג, שחקן כדורגל איטלקי מקצועי, ששיחק כקשר במועדון הכדורגל הסרייה בססאולו. אוביאנג בן ה-29 אושפז בחודש יולי למשך עשרה ימים, על פי דיווח של ה-SUN כתוצאה מבעיית ריאות, אך דיווחים אחרים טוענים כי מדובר במיוקרדיטיס. 

ובאוגוסט, פבריקה נסקאלה, מגן קבוצת הכדורגל בשיקטאש התורכית, אושפז בבית החולים לאחר שהתמוטט על המגרש בדקה ה-70 למשחק נגד קבוצת גאזיאנטפספור.

ספורטאים נוספים דיווחו על בעיות חמורות המעמידות בספק את המשך הקריירה הספורטיבית שלהם. כך לדוגמה, פלוריאן דאגורי, מחזיק השיא העולמי בצלילה חופשית סטטית של עצירת נשימה, כתב בחשבון האינסטגרם שלו: "לאחר המנה השנייה הבחנתי שהדופק שלי גבוה בהרבה מהרגיל ויכולות עצירת הנשימה שלי ירדו באופן משמעותי…. 10 ימים אחרי החיסון השני, הלכתי לראות קרדיולוג והוא אמר לי שזו תופעת לוואי של חיסון פייזר, 'אין מה לדאוג, רק תנוח זה יעבור'. 40 ימים לאחר החיסון השני, לא הייתה התקדמות, אז הלכתי לראות קרדיולוג אחר ואובחנתי עם דלקת שריר הלב ואי-ספיקת המסתם הצניפי! שזו בעצם דלקת בשרירי הלב הנגרמת על ידי מערכת החיסון וכמה דליפות זעירות של דם מהשסתומים שכבר לא נסגרים כמו שצריך. עכשיו אני מתקשה להגיע לעצור נשימה במשך 8 דקות… ירידה של 30% בביצועי הצלילה שלי בערך. ההמלצה הראשונה שלי לצוללנים חופשיים ברחבי העולם היא לבחור חיסון שיוצר בדרך הישנה, כמו ספוטניק, סינובאק, סינופאר וכו', במקום חיסוני mRNA החדשים".

נפטרו בפתאומיות

כאמור, ב-108 מהמקרים שזוהו בדיווחים במדיה, ההתמוטטות של הספורטאים הסתיימה במוות. כך לדוגמה, ב-6 בפברואר 2021, נפטר קלמנט לוצ'ו, שחקן כדורסל קמרוני בן 25 ששיחק במנילה, לאחר שלקה בהתקף לב פתאומי. ב-18 באפריל נפטר במפתיע הכדורסלן אנטרון פיפן (33), ששיחק באוניברסיטת טקסס A&M הבינלאומית ובהמשך בקבוצת Upstate Heat של איגוד הכדורסל הבינלאומי. ב-18 ביוני נפטר רוברט לימה, כדורגלן עבר בקבוצת אולימפיה האורוגוואית. לימה בן ה-49 מת מדום לב פתאומי בזמן ששיחק כדורגל עם חברים.

באוגוסט נפטר במפתיע מייקל אוג'ו (27), שחקן כדורסל מקצועי ניגרי-אמריקני מפלורידה ששיחק בעבר בקבוצת Florida State center ועבר לסרביה. אוג'ו התמוטט במהלך אימון ונפטר במהלך ניסיונות ההחייאה בבית חולים מקומי בסרביה. רוי באטלר, כדורגלן מאירלנד בן 23 ששיחק בעבר ב- Waterford FC, נפטר אף הוא ב-17 באוגוסט. במדיה דיווחו על מותו הפתאומי, אך לא התייחסו לסטטוס ההתחסנות שלו. ואולם, קרובי משפחתו מסרו כי הוא נפטר לאחר החיסון. "אחייני היפהפה רוי בטלר, ווטרפורד סיטי האירית, נפטר היום, לאחר "חיסון" הפלא… אני שבורת לב וכל כך כועסת", צייצה דודתו, מריאן הארט בחשבון הטוויטר שלה. 

אלקסאידה גואדז, רצת מרתון מוולנסיה בת 30, מתה במהלך מרוץ שהתקיים באוגוסט בעיר נגואנאוה במדינת קרבובו. היא התמוטטה 50 מטרים מקו הסיום, ונפטרה לאחר שניסיונות להחיות אותה לא צלחו. פראנק ברייאר, כדורגלן עבר צרפתי-בלגי בן 37 נפטר אף הוא מהתקף לב פתאומי בחודש אוגוסט. וביפן נפטר באוגוסט יוסוקה קינושיטה, שחקן בייסבול מקצועי. הוא מת לאחר מאבק של חודש ימים בבית החולים, לשם פונה לאחר שהתמוטט במהלך אימון ב-6 ביולי. הוא הונשם והורדם במהלך האשפוז, עד למותו ב-5 באוגוסט. התקשורת היפנית דיווחה בהרחבה על מותו. אתר החדשות 'ספוניצ'י' כלל בתחילה את הכותרת: "חוסן נגד קורונה" אך שינתה במהירות את הדיווח. עם זאת, Yahoo יפן דיווחה כי ייתכן שהתמוטטות פתאומית של שחקן הבייסבול הייתה קשורה למנת חיסון הקורונה השנייה שקיבל. על פי הדיווח, אוצ'ירו אושימה, הבעלים של קבוצת דרקוני צ'וניצ'י שבה שיחק קינושיטה, אמר בראיון שנערך עמו: "שמעתי שהוא חלה לאחר החיסון. הוא מאושפז ונאבק על חייו. אני לא יודע מה הקשר הסיבתי בין החיסון שלו לקריסה".

ב-10 באוקטובר פרסם מועדון הבייסבול של פארמה באיטליה מודעת אבל על מותו הפתאומי של סימון בדודי, שחקן בייסבול ומאמנה של קבוצת פארק ריינג'ר. על פי דיווח ב-Corriere di Bologna, בדודי בן ה-40 חזר באותו ערב ממסיבה שבה קבוצתו חגגה ניצחון ועליית ליגה. בשלב כלשהו, לא ברור בדיוק מתי, הוא הותיר את מכוניתו לצד הדרך וחזר הביתה ברגל. הוא נרדם, אך כעבור כמה שעות ליבו נדם.

גם ספורטאים בני נוער וילדים נפגעו ונפטרו

ברשימה נמצאים גם 23 בני נוער, בגילאי 12-17, מתוכם 16 נפטרו. דילן ריץ' בן ה-17 נפטר בתחילת ספטמבר לאחר שסבל מדום לב במהלך משחק גביע נוער של קבוצתו נגד בוסטון יונייטד; אלישע גורהאם, אף הוא בן 17, שחקן כדורגל מבולטימור, שגם הוא התמוטט במהלך משחק באוקטובר, ונפטר כתוצאה מדום לב ואי ספיקה מערכתית; ברונו סטיין, בן 15, שוער צעיר מקבוצת FC An der Fahner Höhe בגרמניה נפטר בפתאומיות באוקטובר; וקלואי ג'יאני ג'יאבאצי, טניסאית איטלקייה צעירה בת 12 בלבד, שבחודש יוני נמצאה מתה במיטתה על ידי אמה; ג'ייסון קיד, גם הוא בן 12, שחקן כדורסל מברידג'וויל, פנסילבניה. נפטר במפתיע בתחילת נובמבר בזמן חימום לאימון כדורסל בבית הספר. בחודש אוגוסט אושפזו שלושה רוכבי אופניים צעירים מאותה קבוצה בבלגיה במהלך שלושה שבועות זה מזה עם בעיות לב: זנדר ורהגן, בן 17, ג'ופה ארפלס, בן 15, ויארקו ואן-הרק, אף הוא בן 15. ואן-הרק סבל מכאבים בחזה במהלך מירוץ בוורסלאר, יומיים לאחר החיסון, אושפז ואובחן עם מיוקרדיטיס. 

מסרבים לשתוק

חלק מהספורטאים עצמם או מקורביהם הצהירו בגלוי על קשר בין ההתחסנות לקורונה לבין מצבם. כך למשל, הטניסאי הצרפתי ג'רמי צ'ארדי בן ה-34, שדורג בעבר במקום ה-25 בעולם, הודיע כי הוא משעה את משחקיו לעונה הנוכחית, ולא יודע מתי והאם יוכל לשחק שוב. זאת, כתוצאה מסדרת בעיות בריאות קשות שמהן הוא סובל מאז שקיבל את חיסון הקורונה, כולל כאבים עזים בכל הגוף בזמן מאמץ גופני. "אני מתחרט שהתחסנתי", הצהיר צא'רדי בראיון למדיה. "מאז שהתחסנתי (בין האולימפיאדה לבין אליפות ארה"ב הפתוחה), יש לי בעיה, היו לי קשיים. פתאום אני לא יכול להתאמן, אני לא יכול לשחק… כרגע העונה שלי נפסקת ואני לא יודע מתי אתחיל מחדש… זו הפעם הראשונה שהרעיון שהעונה הבאה עשויה להיות האחרונה שלי עלה במוחי".

אלכסנדר קיסונגה, שחקן כדורסל מקצועי איטלקי שאושפז בסוף יולי לאחר שאובחן כחולה בפרימיוקרדיטיס, שיתף את סיפורו בחשבון האינסטגרם שלו, ולא הותיר מקום לספק בדבר העובדה שהוא מקשר את המחלה לחיסון מודרנה שקיבל. "אני מאושפז חודש ימים. אני מאובחן כחולה בפרימיוקרדיטיס חריפה. במלים אחרות, מדובר בזיהום שגורם לדלקת של הקרום המקיף את הלב". קיסונגה סיפר שקיבל החלטה לשתף את סיפורו מאחר שהוא מרגיש שאין שיח על תופעות הלוואי של החיסון. "מה שאני הכי מצטער עליו הוא על כך שאנחנו לא מדברים על זה!!! לאחר מכן גיליתי שזוהי אחת מתופעות הלוואי האפשריות של החיסון, ושזה קורה בדרך כלל לאנשים צעירים… הנתונים הסטטיסטיים על החיסונים אומרים שהיתרונות גדולים מהנזק, וכאן אני תוהה… האם אני מיעוט שסבל מנזקי החיסון? מי מטפל בזה? או יותר נכון – האם מישהו אחראי לזה? ממה שאני יכול לשפוט, אם מישהו מרוויח כסף על מטושים או חיסונים, האם הוא לא אמור להיות אחראי לפצות את אלה שלצערי היו להם השפעות שליליות?!".

סיינה נואלס, בת ה-19, רוכבת סוסים תחרותית מאוסטרליה שאושפזה באוקטובר ואובחנה עם קרישי דם בחזה, שיתפה את מצבה בסדרת פוסטים באינסטגרם שהפכה לוויראלית, וסיפרה שהיא חלתה לאחר שקיבלה את החיסון של פייזר. "מטורף כמה מהר הפכתי מילדה סופר בריאה בת 19 שמעולם לא סבלה מבעיות בריאותיות כלשהן – עובדת במשרה מלאה, מאלפת ורוכבת על סוסים מדי יום – למי שהכל נלקח ממנה לאחר החיסון השני של פייזר", כתבה נואלס. "הריאות שלי מלאות בקרישי דם והלב בסטרס. הנורמלי החדש שלי [הוא] עכשיו שיש לי רופא ריאות, רופא קרדיולוג, בדיקות דם, סריקות גוף מלאות, אולטרסאונד של הלב והריאות". היא הוסיפה שלא רצתה לקבל את החיסון משום שחששה. "הלוואי שמעולם לא הייתי מקבלת את זה ויכולתי לקבל את הגוף הבריא שלי בחזרה".

גם פרנצ'סקה מרקון, שחקנית הכדורעף האיטלקייה בת ה-38 שלקתה בפריקרדיטיס לאחר שקיבלה את מנת החיסון השנייה של פייזר ב-3 באוגוסט, לא שותקת. מרקון, שסבלה מיד מקוצר נשימה ומכאבים בחזה, פנתה לחדר המיון למחרת ואובחנה עם דלקת בקרום הלב, כתבה בחשבון האינסטגרם שלה שהיא מתחרטת שהתחסנה: "אני מצהירה שאני לא אנטי-חיסונים אבל מעולם לא השתכנעתי לקחת את החיסון הזה ועכשיו אני מבינה למה", כתבה מרקון. היא המשיכה ואמרה: "אולי זה  קצת חילול הקודש – אבל אני תוהה: האם אין שום סוג של פיצוי למי שסובל מנזקים בריאותיים לאחר החיסון? מי משלם את המחיר על הכל?".

פאוצ'י וראשי ה-FDA, ה-CDC וה-NIH לא הגיעו להקשיב לנפגעים

קייל וורנר, בן 29, רוכב אופני הרים מקצועי מאיידהו שזכה שלוש פעמים באליפות המדינה ויוטיובר מפורסם, אובחן עם פריקרדיטיס, POTS ודלקת מפרקים חודש לאחר שקיבל את המנה השנייה של החיסון של פייזר. הקריירה שלו נהרסה, והוא עדיין חולה ואינו יכול לעבוד, להשתתף במרוצים או להתאמן. בראיון עם ד"ר ג'ון קמפבל באוקטובר הוא סיפר שקיבל את המנה הראשונה של החיסון באמצע מאי, ואת המנה השנייה ביוני. שבועיים לאחר מכן הוא חווה תחושה של דופק מהיר. הוא לקח שבועיים חופש מהאימונים והרכיבה, אך כשניסה לחזור לרכב, קצב הלב שלו עלה שוב והוא חש בחילה וחולשה ופנה לחדר המיון. הרופאים פטרו את האירוע וטענו שהוא בהתקף חרדה. הוא קיבלת תרופה נוגדת דלקת, וכשהסביר שהוא חושב שמצבו הוא תגובה לחיסון שקיבל, הרופא הציע להפנות אותו לפסיכיאטר, על רקע של "אפיזודה פסיכוטית", ובטענה שהוא "מתנגד חיסונים". ארבעה ימים לאחר מכן הוא אושפז שוב עם כאבים ולחץ באזור החזה, והפעם לקחו את החשש שלו ברצינות והפנו אותו לקרדיולוג.

וורנר היה אחד מ-20 האנשים שנפגעו מתופעות לוואי לאחר חיסוני הקורונה שהוזמנו לדבר במסיבת עיתונאים שאורגנה על ידי סנטור ג'ונסון בסנאט, ביחד עם רופאים ומדענים. סנטור ג'ונסון הזמין גם את ד"ר אנטוני פאוצ'י ואת ראשי ה-CDC, ה-NIH וה-FDA, את מנהלי פייזר ומודרנה ואת נציגי המדינות של הנפגעים. אף אחד מהם לא הופיע. את נאומו בסנאט פתח וורנר ב"תודה" לד"ר פאוצ'י ולראשי הארגונים "על כך שלא הופיעו ולא מקשיבים לנו. אני שמח לדעת שטובתנו נמצאת לנגד עיניכם. המסר הזה הוא עבורכם. זה מסר על כיצד מה שקורה שבר את לבי, מילולית ובאופן פיגורטיבי". 

"תודה לכל מי שתמך והבין אותי כשדיברתי על הנושא הזה", הוא כתב בחשבון האינסטגרם שלו. "רבים מכם מכירים אותי בתור בחור די סביר ואכפתי ומעולם לא התכוונתי להיות חלק מכל השיח הזה. עם זאת, לאחר החוויה שלי בקיץ הזה, והאזנה לאלפי סיפורים דומים, אני מרגיש שאני צריך לעמוד לצד האנשים שלא יכולים או שאין להם גישה לאותה פלטפורמה.

"זה לא פוליטי, זה אישי. אני רוצה את הטוב ביותר עבור העולם ועבור האנושות, וזה שובר את לבי לראות אנשים סובלים בכל דרך שהיא. השבוע האחרון ב-DC הרעיד את השקפתי על העולם באופן דרסטי, וזה גרם לי להבין עד כמה אנחנו כבני אדם ממוצעים צריכים להתאחד ולהסתנכרן זה עם זה. הקשיבו להודעה שלי לפני שאתם שופטים או מתייגים. אני רק בחור שאכפת לו מאחרים ורוצה שהממשלה תכיר ותתמוך במה שקורה בפועל".

"האתלט המתמוטט": תופעה נדירה

המספר הגדול של אתלטים שהתמוטטו ונפטרו השנה חייב לשמש כנורה אדומה בוהקת, בייחוד לאור העובדה שמוות פתאומי ודום לב של אתלטים נחשבים לתופעה נדירה בספרות הרפואית המחקרית. על פי מאמר שפורסם בחודש מאי השנה בכתב העת Sports Cardiology, תחת הכותרת "האתלט המתמוטט" (""The Collapsed Athlete), בדוח השנתי האחרון לשנת 2017, המרכז הלאומי לחקר פציעות ספורט קטסטרופליות בארצות הברית (NCCSIR) ציין שבמשך 36 שנה, מאז שנת 1982 ועד 2017, אירעו 862 פגיעות קטסטרופליות לא טראומטיות בקרב ספורטאי מכללות בארה"ב, מתוכן 44 היו קטלניות. הסיבות העיקריות כוללות דום לב, שבץ, היפותרמיה, מצוקה נשימתית, היפוגליקמיה, טראומה ומאמץ יתר. על פי המאמר, תסמונת "האתלט המתמוטט" מוגדרת כאשר אתלט חווה אבדן פתאומי של טונוס יציבה, עד כדי חוסר יכולת להמשיך להשתתף באירוע הספורט. מדובר כאמור במקרים שאירעו בארצות הברית בלבד, ורק בקרב ספורטאי מכללות, אבל המספרים הקטנים לאורך שנים כה רבות משקפים את העובדה שהתופעה אכן נדירה. 

במחקר שפורסם ב-2017 ב-New England Journal of Medicine, בחנה קבוצת חוקרים קנדית את ההיארעות של דום לב פתאומי במהלך השתתפות בספורט, בין השנים 2009-2014 בקרב גילאי 12-45. הם השתמשו לשם כך במאגר נתונים של דום לב בקנדה. ממצאי המחקר הראו שבמהלך 18.5 מיליון שנות אדם של תצפית, התרחשו 74 מקרי דום לב פתאומיים במהלך השתתפות בספורט; מתוכם, 16 אירעו במהלך ספורט תחרותי ו-58 במהלך ספורט לא תחרותי. ההיארעות של דום לב פתאומי במהלך ספורט תחרותי הייתה 0.76 מקרים לכל 100,000 שנות ספורט. על פי המחקר, התרחשות של דום לב פתאומי עקב מחלת לב מבנית במהלך השתתפות בספורט תחרותי הייתה נדירה.

במחקר נוסף, שפורסם ב-2013 בכתב העת על ידי חוקרים מהמחלקה למדעי הבריאות באוניברסיטת טקסס, זוהו במהלך 13 שנה – בין שנת 2000 לשנת 2013 – 54 מקרים של אירועי מוות לבבי פתאומי בקרב שחקני כדורגל צעירים. 

ומתברר שאפילו בגילאים מבוגרים יותר, דום לב במהלך פעילות ספורטיבית הוא נדיר. מחקר שפורסם ב-2015 בכתב העת Circulation, בחן את מקרי דום הלב הפתאומי הקשורים לספורט באוכלוסייה גדולה באזור המטרופולין של פורטלנד, בקרב גילאי 35-65, בין השנים 2002 ל-2013. החוקרים זיהו 1,247 מקרים, ומתוכם 63 (5%) התרחשו במהלך פעילות ספורטיבית. ב-16% מהמקרים לנפגעים הייתה מחלת לב קודמת, וב-56% היו להם גורמי סיכון קרדיווסקולריים. ל-36% מהמקרים היו תסמינים קרדיווסקולריים במהלך השבוע שקדם לאירוע.

פי 5 יותר ספורטאי פיפ"א נפטרו השנה לעומת שנים קודמות

במטרה לנסות לקבל תמונה טובה יותר של הנתונים בהשוואה לשנים קודמות, התייחסנו אך ורק לנתונים המתייחסים למקרי מוות בקרב ספורטאים הרשומים בפיפ"א, והשווינו את הנתונים לגבי מספר מקרי המוות בקרב ספורטאים אלו בשנים קודמות, לעומת מספר המקרים השנה.

כדי לדעת כמה מקרי מוות אירעו במציאות במהלך שני העשורים האחרונים בקרב שחקני פיפ"א (2001-2020), השתמשנו בוויקיפדיה, בערך "רשימת השחקנים הרשומים באיגוד שנפטרו בזמן משחק" ( List of association footballers who died while playing). כדי לדעת כמה מקרים אירעו השנה – ב-2021, השתמשנו ברשימה המוצגת בוויקיפדיה, וכן ברשימה המורחבת של השחקנים שנפטרו במהלך 2021, שנאספה בתחקיר "חדשות זמן אמת". התייחסנו לצורך החישוב אך ורק לאותם שחקנים ברשימה שהיו שחקנים פעילים, ולא לשחקני עבר. 

ד"ר ג'וש גצקו, מרצה בכיר במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, ניתח את הנתונים. "ממאמר שפורסם בכתב העת British Medical Journal עולה שהסיכון למוות לבבי פתאומי (SCD – sudden cardiac death) הוא אחד ל-50 אלף (עם טווח בין אחד ל-30 אלף לאחד ל-80 אלף)", הוא מסביר. "על פי נתוני פיפ"א (FIFA_BIG_COUNT.pdf), בשנת 2000 היו רשומים באיגוד 242 אלף ספורטאים, ובשנת 2006 היו רשומים 265 אלף ספורטאים. בהנחה שגודלה של פיפ"א לא השתנה משמעותית במשך עשרים שנה, המשמעות היא שעלינו לצפות לכ-5 מקרי מוות בשנה".

"על פי ויקיפדיה, בין השנים 2001-2020 היו בממוצע 4.2 מקרי מוות בשנה המיוחסים למוות לבבי פתאומי (SCD) או מוות פתאומי בלתי מוסבר (SUD), כאשר הרוב המכריע הוא SCD. לעומת זאת, בשנת 2021, על פי הרשימה בוויקיפדיה בשילוב עם הרשימה של 'חדשות זמן אמת', היו 21 מקרים של SCD/SUD בקרב שחקני פיפ"א".

במלים אחרות, השורה התחתונה היא שבמקום 4 מקרי מוות לשנה (על פי הנתונים בוויקיפדיה), או 5 מקרים בשנה (בחישוב על פי ה-BMJ) במהלך 2001-2020, נפטרו השנה עד כה 21 שחקנים. כלומר – פי 5 לערך יותר מהממוצע השנתי!

ד"ר גצקו: "נתון זה נמצא כמובהק סטטיסטית. למעשה, אין עוד שנה מאז 2001 שבה ההבדל בין מספר המקרים שנצפו של SCD/SUD לבין המספר הצפוי הוא מובהק סטטיסטית. שנת 2021 היא היחידה שבה ההבדל הינו מובהק מאוד סטטיסטית, דבר שהסבירות להתרחשותו זעומה – 2 מתוך 1,000 פעמים".

פעילות גופנית אחרי החיסון? זהירות יכולה למנוע אסון

האם ביצוע פעילות ספורטיבית מאומצת אחרי חיסונים מבוססי mRNA מגבירה את הסיכון של המחוסנים? שאלה זו מעסיקה בחודשים האחרונים את משרדי הבריאות ומומחים בעולם, בעיקר בהקשר למיוקרדיטיס ולאירועים לבביים. זאת, לאור הדיווחים המתמשכים הזורמים מכל העולם על תופעות לוואי מוגברות, ודווקא בקרב בני נוער ואנשים צעירים. בסינגפור למשל, משרד הבריאות פרסם כבר ב-16 בספטמבר הצהרה של ועדת מומחים שעסקה בנושא, שלפיה "אנשים מחוסנים, ובמיוחד בני נוער ואנשים צעירים, צריכים להימנע מפעילות גופנית מאומצת במשך שבועיים אחרי כל מנה של חיסוני קוביד-19 מבוססי mRNA". במהלך תקופה זו, על המחוסנים "לפנות לטיפול רפואי באופן מיידי אם הם מפתחים כאבים בחזה, קוצר נשימה או דפיקות לב. על ספקי חיסונים לייעץ זאת לאנשים המקבלים את החיסון".

בישראל לעומת זאת, משרד הבריאות מבטל לחלוטין את הטענות אודות הסיכון המוגבר מפעילות גופנית. בתחילת אוקטובר פורסם בכלי התקשורת השונים בארץ כי גורמי המקצוע במשרד הבריאות מגבשים המלצה שלפיה, על המתחסנים, לרבות צעירים מתחת לגיל 30, להימנע למשך שבוע מפעילות מאומצת ומאימוני ספורט. בעקבות פרסום של ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית ובמנהל רפואי, מרצה בתוכנית לניהול מצבי חירום באוניברסיטת תל-אביב וממקימי הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) בעמוד הפייסבוק שלו, שבו הוא בירך על הזהירות הזו, משרד הבריאות בחר לפרסם פוסט המכתיר את הפרסום של ד"ר יחזקאלי כ"פייק", והודיע כי "מומחי משרד הבריאות הכריעו באופן גורף כי אין סכנה בספורט לאחר חיסונים… צאו להתחסן. צאו להתאמן". 

בדיון שהתקיים ב-6 באוקטובר, חברי הצט"מ (צוות טיפול במגיפות) הכריעו ברוב מוחלט נגד החלטה דומה לזו שהתקבלה בסינגפור. כך למשל, טען ד"ר טל ברוש, אחד מחברי הצט"מ, כי הוא "מתנגד להכניס זאת לתדריך. לא מונעים פעילות גופנית אחרי אף חיסון… לא מכיר שהימנעות מפעילות מצמצמת מיוקרדיטיס וזה בעייתי מאד ברמת המסר של בטיחות החיסון".

"חברים בצוות שללו מכל וכל את ההמלצה הזו, בלי לקיים דיון מקצועי", כתב ד"ר יחזקאלי בתגובה להחלטה בצט"מ. "בדיון לא נכחו מומחים בתחום: קרדיולוגים, רופאי ספורט או פיזיולוגים של מאמץ". לדבריו, הטענות שגרמו לביטול ההמלצה, כמו ״אין שום הוכחה שפעילות גופנית מגבירה את הסיכון למיוקרדיטיס שבעקבות החיסון״, מבטאות חוסר מקצועיות. "ברור שהמאמץ כשלעצמו אינו הגורם למיוקרדיטיס. מאמץ גופני מעלה את הסיכון להופעת הפרעת קצב לב קטלנית במקרה שהחיסון גרם למיוקרדיטיס. הטענות שלפיהן אזהרה לציבור עלולה ״לפגוע במעמד החיסון״ או לגרור ״לכל מיני ספקולציות ברשתות החברתיות״, הן בעייתיות. "האם צריכים להתרחש אירועים קטלניים כדי שתינקט זהירות מונעת? או שהרצון למחוק מהשיח הציבורי כל אזכור לתופעת לוואי מהחיסון גובר עליה?", הוא כתב.


מחלה קלה או מסכנת חיים?

הקשר בין חיסוני הקורונה לבין שתי מחלות לב ידועות: מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב) ופריקרדיטיס (דלקת של הקרום העוטף את הלב) הוכר על ידי רשויות הבריאות. מיוקרדיטיס יכול להוביל להפרעות קצב, ונחשב לגורם לכ-20% מהמקרים של מוות לבבי פתאומי. לעתים קרובות, ייתכן מצב המשלב בין שתי ההפרעות, שנקרא פרימיוקרדיטיס. לצד אישור החיסון למבוגרים ומתן היתר החירום לבני 12-15 שהעניק ה-FDA, הודיעה רשות המזון והתרופות האמריקנית בחודש יוני על עדכון בעלון התרופה של חיסוני פייזר ומודרנה, ביחס לסיכון המוגבר למיוקרדיטיס ופריקרדיטיס לאחר החיסון. עבור כל אחד משני החיסונים, עלון המידע של היצרניות תוקן כדי לכלול אזהרות מפני מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס, וכן מידע אודות שתי המחלות. על פי הודעת ה-FDA, העדכון נכתב בעקבות סקירה מקיפה של המידע ודיון בוועדה המייעצת לחיסונים של ה-CDC.

העדויות הראשונות לקשר הזה הגיעו מישראל, כאשר בעקבות דיווחים מצטברים שהתקבלו מבתי החולים בארץ, מינה משרד הבריאות ועדת בדיקה לבחינת הנושא. הוועדה, בראשות פרופ' דרור מבורך, דיווחה על ממצאיה במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine. במאמר נכללו דיווחים שהתקבלו מדצמבר 2020 ועד מאי 2021, כשהמעקב אחרי המקרים נעשה החל מיום החיסון הראשון ועד 30 יום לאחר החיסון השני. החוקרים דיווחו על 304 אנשים עם תסמיני מיוקרדיטיס, שמתוכם, לדבריהם, 21 קיבלו אבחנה אלטרנטיבית. מבין 283 המקרים הנותרים, 142 אירעו לאחר חיסון פייזר, ומתוכם ב-136 מטופלים האבחנה הוגדרה כוודאית או סבירה. על פי המאמר, מדובר ב-136 מקרי מיוקרדיטיס מתוך 5.4 מיליון איש שחוסנו במנה אחת או שתי מנות. 

בעוד שבמספרים מוחלטים זה אכן נשמע מעט, חשוב להבין שהיארעות התופעה לאחר המנה השנייה גבוהה פי 5.3 מהצפוי. יתירה מכך, כשמדובר בנערים בגילאי 16-19, הסיכון עומד על 1 ל-6,637 – סיכון הגבוה פי 13.6 מהצפוי. יתירה מכך, כפי שציין פרופ' מבורך עצמו בישיבה של הוועדה לתעדוף חיסונים שהתקיימה ב-3 ביוני, סביר להניח שמדובר בהערכת חסר של המקרים. יש לציין שעל פי מאמר שפורסם בכתב העת Science, בדוח שהוגש למשרד הבריאות ב-1 ביוני, החוקרים הסיקו  שאחד ל-3,000 עד אחד ל-6,000 נערים וצעירים בגילאי 16-24 פיתחו מיוקרדיטיס – הערכה גבוהה יותר מזו שעליה דווח במאמר עצמו. גם פרופ' מבורך עצמו, בציוץ בטוויטר מה-25 במאי, כתב שהוא מעריך שההיארעות עומדת על אחד ל-3,000 עד אחד ל-6,000. 

מרבית מקרי המיוקרדיטיס במחקר הוגדרו כקלים וחולפים, אך שבעה מקרים הוגדרו כקשים, ומקרה אחד, של צעירה, הסתיים במוות. משרד הבריאות מדגיש כי מדובר במחלה קלה לרוב, הכרוכה באשפוז קצר בלבד. ואולם, על פי הספרות המחקרית, מדובר במחלה מסכנת חיים, שעלולה לגרום לנזק ארוך טווח לשריר הלב ולהוביל  להפרעות בקצב הלב ולאי ספיקת לב, אשר רק במעקב ממושך ניתן לחשוף את ההשפעה האמיתית של הפגיעה ברקמת שריר הלב או בשריר הלב עצמו. לפיכך, גם מקרים המוגדרים כקלים מחייבים מעקב כדי לשלול נזק כזה. ד"ר מיכאל גודוביץ', אחד מחברי הוועדה לתעדוף חיסונים, אמר בדיון שבו הוצגו הנתונים מהמחקר של פרופ' מבורך: "בנוגע לרמת קושי התחלואה במיוקרדיטיס/פרימיוקרדיטיס לא ניתן להגדיר 'קל' לפני שחולף זמן ורואים בוודאות שאין עדות להתפתחות קרדיומיופתיה. מסתייג מההדגשות שמדובר במחלה קלה. מה גם שמחצית מהמאושפזים שהו בטיפול נמרץ".

סוגיה נוספת שעולה, לאור הממצאים, היא מהי שכיחות הדלקת הלבבית בילדים מתחת לגיל 16? נכון להיום, לא קיימים עדיין מחקרים או דו"חות המצביעים על שכיחות המיוקרדיטיס והפריקרדיטיס בגילאים אלו, וגם לא לאחר חיסון במנת דחף שלישית.

חיסוני הקורונה: סיכון גבוה פי 277 למיוקרדיטיס לעומת חיסוני שפעת

מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס אינן התופעות הלבביות היחידות שבהן נמצאה עלייה בסמוך לחיסוני הקורונה.
ד"ר גצקו ניתח את נתוני מערכת ה-VAERS האמריקנית (מערכת לדיווח על תופעות לוואי), כשהוא מתמקד באירועים לבביים שדווחו בקרב בני נוער וגברים צעירים בעקבות חיסוני הקורונה מאז דצמבר (תחילת מסע החיסונים) ועד ל-8 לאוקטובר, ומשווה אותם לדיווחים על אירועים לבביים בקרב בני נוער וצעירים לאחר חיסוני שפעת בחמש עונות השפעת האחרונות (2015/16 – 2019/20).
תחילה, הוא בדק את כמות הדיווחים על אירועים לבביים שדווחו בקרב גילאי 18-49 לאחר חיסוני הקורונה, ואת הכמות של אירועים אלה בקרב אותה קבוצת גיל לאחר חיסוני השפעת. לאחר מכן, הוא בדק את היחס בין שיעור מקרי האירועים הלבביים בחיסוני הקורונה-לעומת-חיסוני השפעת עבור מיליון מנות חיסון. התוצאות: שיעור האירועים הלבביים שדווחו השנה (מדצמבר ועד אוקטובר) בעקבות חיסוני הקורונה לכל מיליון מנות חיסון בקרב בני 18-49 גבוה פי 46 לעומת השיעור שדווח בעקבות חיסוני שפעת במשך חמש עונות השפעת האחרונות. שיעור אירועי הפרעות קצב בעקבות חיסוני הקורונה גבוה פי 89 לעומת חיסוני השפעת; שיעור ההפרעות בעורקים הכליליים גבוה פי 65 בעקבות חיסוני הקורונה לעומת חיסוני השפעת; שיעור המקרים של כשל לבבי גבוה פי 17; השיעור של הפרעות לבביות אחרות גבוה פי 46; שיעור מקרי הפריקרדיטיס גבוה פי 84; ושיעור מקרי המיוקרדיטיס גבוה פי 277 בעקבות חיסוני הקורונה לעומת חיסוני השפעת. 
"חשוב לזכור שמערכות הדיווח הללו מאופיינות בתת-דיווח מובנה גדול מאוד", אומר ד"ר גצקו בראיון ל"חדשות זמן אמת". "על פי ההערכות הידועות בספרות המחקרית, כדי לקבל הערכה הקרובה יותר למציאות, יש צורך להכפיל את מספר הדיווחים פי 40-50 או אף יותר". המשמעות של הערכה זו היא כמעט בלתי נתפסת בהיקפיה. אם מספר הדיווחים הכולל על אירועים לבביים עומד על קרוב ל-100 אלף (98,235 דיווחים), הרי שהכפלה בכ-50 אלף פירושה כחמישה מיליון (!) דיווחים על אירועים לבביים. אם מספר הדיווחים על הפרעות כליליות עומד על כ-17 אלף (17,071), אזי במציאות המספר עומד על 850 אלף; אם מספר הדיווחים על אירועי כשל לבבי עומד על 6,577, הרי שבמציאות, המספר עומד על כ-325 אלף. ואם מספר הדיווחים על מיוקרדיטיס עומדים על 1,512, אזי במציאות המספר עומד על 75,600. וכל זאת בקבוצה של אנשים צעירים. 

עלייה בשיעור הקריאות למד"א של אירועים לבביים בצעירים

מחקר שערך לפני מספר חודשים פרופ' רצף לוי, מומחה לניהול סיכונים מערכתי, פיתוח והטמעת מודלי אנליטיקה לחיזוי סיכונים בגופי ממשל ומערכות בריאות מ-MIT, על בסיס שימוש במאגר הנתונים של מגן דוד אדום, מחזק את החששות העולים מהניתוח של ד"ר גצקו. פרופ' לוי ניתח את קריאות מד"א בשנים 2021-2019, והתמקד בקריאות הקשורות לדום לב ולהתקפי לב על פי ההגדרות שנקבעו על ידי צוותי מד"א בשטח. תקופה זו כוללת 14 חודשים ללא מגיפת קורונה וללא חיסונים (2019 עד מרץ 2020); עשרה חודשים של מגיפה (מרץ 2020 עד דצמבר 2020); וחמישה וחצי חודשים של מגיפה עם חיסונים (ינואר-מאי 2021). ממצאי המחקר הצביעו על עלייה של 25% בשיעור הקריאות של אירועים לבביים בקבוצת הגיל הצעירה בשנת 2021 לעומת התקופות הקודמות, ועלייה של מעל 83% בקריאות של התקפי לב בקרב נשים בגילאי 20-29. יתירה מכך, המחקר הראה שהעלייה בשיעורי המקרים עולה ככל שהגילאים צעירים יותר.

למרות שנתוני המחקר אינם כוללים מידע לגבי סטטוס ההתחסנות של הקבוצות, הניתוח הסטטיסטי  מצביע על קשר מובהק בין שבועות שבהן היו קריאות רבות למד"א שאובחנו על ידי הצוותים הרפואיים כהתקפי לב וכדום לב בגילאי 16-39, לבין מבצע החיסונים בחתך גיל זה, כשהשיא בשיעור האירועים הלבביים היה לאחר תחילת מבצע החיסונים ב-2021. כמו כן, על פי המאמר, הקורלציה נראית קשורה במיוחד למתן המנות השניות של החיסון, ולהחלטה לחסן מחלימים בגילאים אלה. 

אף כי המאמר לא טען שהעלייה נובעת מהחיסון, הרי שלאור הנתונים המטרידים, ובפרט לנוכח הקשר המוכח בין החיסון לבין מיוקרדיטיס והסיכון לאירועים לבביים כתוצאה מהדלקת, דרש פרופ' לוי בדיקה מפורטת ודחופה של המקרים. הממצאים והמאמר עצמו הועברו על ידי צוות המחקר של MIT למשרד הבריאות הישראלי, אך לא זכו לתגובה. במפגש מקוון, שקטע ממנו פורסם על ידי משרד הבריאות ב-10 באוקטובר, טענה ראש שירותי הבריאות ד"ר שרון אלרעי-פרייס שהמרכז הלאומי לבקרת מחלות בחן את מחקרו של פרופ' לוי, ומצא שהנתונים בו אינם נכונים. "זה אחד מהפייק ניוז הכי גדולים שראיתי ורצים בצורה מאוד משמעותית", היא אמרה בהתייחסה לטענה בדבר הקשר בין החיסון לבין אירועים לבביים. "התחיל ממשהו שהוא כאילו מחקר אבל הוא לא באמת מחקר, לא עבר ביקורת עמיתים, ההגדרות שלו הן לא נכונות, אבל אנחנו נפגשנו עם החוקר כדי באמת להבין לעומק מה הוא עשה ולראות אם יש בזה משהו, והמרכז הלאומי לבקרת מחלות עשה בדיקה מאוד מקיפה כולל על הנתונים של אותו מחקר, שזה היה קריאות של מד"א ובעצם גילה שאין שום דבר, אין יותר התקפי לב, אין יותר פניות למיון לא רואים בתקופת התחלואה הזאתי, בתקופה התחלואה מתחילת, בנתוני התמותה מתחילת 2021, לא רואים עלייה בתמותה למעט תמותה של קורונה".

בעקבות זאת פנו חברי מועצת החירום לקורונה (מח"צ לקורונה) ב-12 באוקטובר למנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות פרופ' ליטל קינן בוקר וביקשו לקבל נתונים אודות תאריך וסטטוס החיסון של המקרים המדווחים; האבחנה בבית החולים; המתודולוגיה ששימשה להסקת המסקנות על הבדיקה של פרופ' לוי; המומחים שבחנו את מחקרו; והאם נעשה שימוש בצוות בלתי תלוי. לדברי עו"ד גדי שילה, שהגיש בשם מח"צ לקורונה את הבקשה, התשובה שהתקבלה עד כה הייתה שבדיקת הבקשה הועברה למנכ"ל. מאז טרם התקבל מענה לבקשה. גם בקשת "חדשות זמן אמת" לתגובה בעניין זה ממטה ההסברה לקורונה מטעם משרד הבריאות לא נענתה. 

כאמור, בשלב זה לא ניתן לקבוע קשר ישיר בין מקרי המוות בספורטאים התחרותיים שתוארו בכתבה, אך תמונת המצב העולה ממנה מדאיגה מאוד. מספר המקרים הרב בסמוך למתן החיסון, לעומת הופעה יחסית נדירה של מקרים אלו בספורטאים בשנים קודמות (טרום חיסוני הקורונה), חייב לשמש כתמרור אזהרה המצביע על הסיכון המוגבר ודורש התייחסות ובדיקה יסודית, מקצועית ובלתי תלויה, כמו גם הקמה ושיפור של המערכות הקיימות לניטור ולמעקב אחר תופעות הלוואי, לפני שממשיכים לכפות חיסונים ובוסטרים נוספים על הציבור, ובפרט על צעירים, בני נוער וילדים. 

 קישור לרשימת הספורטאים שנפגעו ו/או נפטרו מאז דצמבר 2020

ייעוץ מקצועי: איתי גולדפרב, פיזיולוג מאמץ, חוקר ומנחה בתחום החינוך הגופני. 

תגובות למאמר

הצטרפות לניוזלטר
הודע על
guest
0 תגובות
פידבקים מוטבעים
צפה בכל התגובות