ייצור נוגדנים בעקבות חיסון חצבת חיסון לעומת מחלה טבעית – השפעת תכנית החיסונים
“בזכות” חיסון הילדים נגד חצבת מתרחש התהליך הבא:
עם השנים, דעיכת רמות נוגדנים באוכלסיה הכללית המחוסנת.
בנוסף, יש לזכור כי יעילות החיסון אינה מושלמת וחלק מהמחוסנים לא מפתחים כלל חסינות למחלה
התוצאות:
1. אימהות מחוסנות מעבירות פחות נוגדנים לילודים.
2. מבוגרים מאבדים את החסינות למחלה. מה שגורם לפגיעה אנושה בהגנת העדר וחשיפת אוכלוסיות פגיעות לתחלואה מוגברת.
3. פגיעה ביכולת לייצר חיסון סביל, בעת הצורך, עבור אוכלוסיות בסיכון.
מדיון שהיה לאחרונה בועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים, ודן בחיסון מבוגרים לחצבת, אנחנו למעשה נוכחים לדעת שבועדה מכירים בהשפעה השלילית (שתידון בהמשך הפוסט) של תכנית החיסונים:
תחלואה בחצבת בגיל מבוגר יותר, בו הסיכון גדול יותר בהשוואה לתחלואה אצל ילדים:
“מרבית המבוגרים מחוסנים, עם זאת שיעור הסיבוכים בקרבם גבוה”
“אמנם מבוגרים הדביקו אחרים בהתפרצות הנוכחית וסבלו מסיבוכי החצבת בשיעור גבוה יחסית לילדים”.
החסינות המתפתחת בעקבות תחלואה טבעית בחצבת אפקטיבית יותר בהשוואה לחסינות המתפתחת בעקבות חיסון
“חיסון מביא לרמת נוגדנים נמוכה יותר מאשר מחלה טבעית, ולכן העברה לעובר של רמת נוגדנים נמוכה יותר שדועכת בגיל נמוך יותר”
דעיכה מהירה של רמות הנוגדנים נגד חצבת במחוסנים במספר מנות
אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת אשר נחשפים לנגיף החצבת, מקבלים עירוי המכיל נוגדנים לחצבת אשר מקורם מתורמים בריאים אשר חלו בחצבת בעבר או חוסנו כנגד המחלה. בדרך זו של חיסון פסיבי במקרה של חשיפה לחצבת, מגנים על אותה אוכלוסייה אשר להם התחלואה במחלה מסוכנת.
אך התמונה המצטיירת כיום אינה אופטימית, כאשר מחוסנים מראים רמות נמוכות של נוגדנים הנשארות לטוווח זמן קצר יותר בהשוואה לאלו שחלו בחצבת באופן טבעי, דבר המשפיע באופן ישיר על הפקת נוגדנים אלו והזרקתם בעת הצורך למדוכאי חיסון אשר נחשפו לחצבת.
ההבדלים בין רמות הנוגדנים בין אנשים שחלו בחצבת לבין אלו שחוסנו בעבר, מודגמים במחקרם של קרייל ועמיתיו אשר הסתכלו על רמות הנוגדנים בדמם של אנשים המשתייכים ל- 3 קבוצות.
1. אנשים שנולדו לפני 1962 ,מרביתם חלו באופן טבעי בחצבת.
2. נולדו לאחר 1968 ,קרי קיבלו מנה אחת של חיסון החצבת.
3. נולדו לאחר 1990, קרי חוסנו ב- 2מנות כנגד חצבת.
המחקר מצא כי רמות הנוגדנים כנגד חצבת באנשים אשר נולדו לפני 1962 היו גבוהות פי 3 מאלו אשר נולדו לאחר 1968 (3.5IU/mL לעומת 1.2IU/mL, בהתאמה). רמות הנוגדנים אצל אלו אשר נולדו לאחר 1990, היו נמוכות אף יותר והראו רמות של 0.5IU/mL
בתרשים 1 מהמאמר ניתן לראות את רמות הנוגדנים הנמדדות כנגד חצבת.
בניסיון להפיק נוגדנים נוספים מתורמים אלו, חוסנו התורמים במנת חיסון נוספת כנגד חצבת על מנת להעלות את רמות הנוגדנים בגופם כנגד המחלה. החוקרים מצאו שמתן זריקת דחף מעלה את רמות הנוגדנים פי 2 לאחר 29-45 יום מהחיסון, אך גילו להפתעתם כי רמות אלו צונחות חזרה לרמות ההתחלתיות לאחר 150 ימים (כ- 5 חודשים).
החוקרים מציינים כי דעיכה זו של רמות הנוגדנים באוכלוסיית התורמים בארה”ב, מגיעה לנקודה קריטית (וזאת משום שמספר התורמים שחלו בחצבת הולך ומתמעט) ומתן חיסון נוסף אינו מספק את הרמות הנדרשות לצורך תרומת נוגדנים על פי הדרישות הקיימות.
מחקרו של לברון ועמיתיו בילדים אשר חוסנו ב- 2 מנות חיסון לחצבת, מצביע על תמונה זהה.
בעוד שרמות הנוגדנים בדם המחוסנים עולות לאחר המנה השנייה, דעיכה מהירה ברמתם נצפית כבר לאחר 6 חודשים כאשר רמות הנוגדנים חוזרות לרמה ההתחלתית של לפני החיסון. מעניין לראות כי דעיכה זו נמשכת ולאחר מספר שנים רמות הנוגדנים כנגד חצבת היו נמוכות מאד (תרשים 2).
כמו כן ציינו החוקרים כי כ- 5% מהמחוסנים, הראו רמות נמוכות אשר מצביעות על היעדר הגנה מפני המחלה.
המגמה המדאיגה עליה קרייל ועמיתיו מצביעים נידונה בדיון שנערך בקבוצת עבודה של ה FDA בנובמבר 2017:
Measles Antibody Levels in U.S. Licensed Immune Globulin Products
https://www.fda.gov/media/112666/download
“Because of the decline in titers in some productive antibodies there are critical questions that need to be addressed. First are the current IG product providing and that will in the future, provide sufficient protective antibody levels for people with PI for measles. These titers will not only make IG products less effective, but the reduction in herd immunity may also lead to more outbreaks and less ability to control the spread of disease.”
“..but that eventually as the plasma donors with high titers who have actually had measles aged out of the donor population that we would be getting plasma ultimately only from US donors that had been vaccinated. And the vaccine gives lower, less long lasting antibody titers than actually having had measles.”
מידע נוסף:
“Our observations suggest that mass vaccination with MMR shortens, in due time, the duration of protection by maternal antibodies against measles, mumps, and rubella. Our study was conducted 20 years after introduction of the MMR vaccine, in 1987, when about 25% of women of childbearing age were vaccinated with MMR vaccine when they were young. This proportion of women of childbearing age who have been vaccinated with MMR will increase rapidly in the coming years because the vaccination coverage of each age cohort is >90%. We expect that this will further shorten the duration of protection against measles and rubella by maternal antibodies in infants and that a decreasing duration of protection against mumps by maternal antibodies will become more detectable among infants in the near future.”