במאי 2015 , פרסם חוקר מאוניברסיטת פרינסטון, בשם מייקל מינה, מאמר שבשורה התחתונה טוען שתחלואה בחצבת פוגעת בזכרון החיסוני למשך זמן ארוך מאוד, עד כ 3 שנים לאחר ההחלמה מהמחלה, ובכך מגדילה התחלואה את הסיכוי לאישפוזים ותמותה לא רק מחצבת אלא גם ממחלות זיהומיות אחרות אליהן נחשפים באותן השנים.

מסקנותיו של מינה הן (כמובן) לרוץ להתחסן לחצבת מכיוון שהזריקה מגינה לא רק מהמחלה אלא גם מזיהומים אחרים שיכולים לתקוף לאחריה.

מדהים!

כמובן שכל משווקי החיסונים והנתרמים של חברות התרופות יצאו בתופים ובמחולות ובעיקר בכותרות והצהרות בסגנון:

•  ״רוצו להתחסן״, ״דיכוי חיסוני שמתמשך זמן רב לאחר ההחלמה״ (גלילאו)
•  ״הזכרון של החיסון לחצבת״, ״משאירה את הגוף שלנו פגיע למחלות אחרות במשך שנים״ (דוידסון)

והגדילו לעשות-

• ״מוחקת את הזיכרון החיסוני של הגוף ומותירה את הילד פגיע למחלות שהיה מחוסן מפניהן בעבר” (מדעת)

איזה פחד!!!

אז הפחידו אותנו מספיק עד ששכחנו שיש לנו מוח?

לא ממש…

ברגע שמגייסים קצת הגיון נהיה ברור שמשהו כאן לא ממש הגיוני.

האם אנחנו מכירים סיפורים על ילדים שחלו במחלות ילדות ואז בחצבת ואז שוב באותן מחלות ילדות? מכירים מישהו שחלה שוב באדמת או חזרת אחרי תחלואה בחצבת? אולי באדמדמת או סקרלטינה? משהו?

לא.

אז במה מדובר?

לשמחתנו, ד״ר סוזן המפריז הנהדרת כבר עשתה את עבודת המחקר הדקדקנית ובהרצאה שלה (הכוללת תרגום ע״י מיכל סימפלר המופלאה) המצורפת כאן: 

ד”ר סוזן המפריז – ההיסטוריה של מחקרי חיסוני החצבת (הסכמה מכוונת)

* ניתן להוריד את ההרצאה של סוזן המפריז גם מכאן: https://t.me/emetmeeretztizmach/152

היא מתארת בפרטי פרטים מה באמת עומד מאחורי הכותרות והמחקר של מינה ומהן העובדות.

נתחיל בזה שבין מממני המחקר נמצאים קרן ביל גייטס והמחלקה לביטחון פנים בארה״ב. כבר מוזר…

אז מומלץ לראות את ההרצאה המאלפת.

ולהלן סיכום של הנקודות העיקריות:

המקור לאמונה (וכן, זו לגמרי אמונה ולא עובדה) בדיכוי חיסוני ארוך טווח כתוצאה מחצבת הגיע ממה שהוגדר ע״י מינה כ״משבר חיסונים״ באפריקה, לאחר שנתנו שם לתינוקות בגיל 4 חודשים מינונים גבוהים של חיסון החצבת. מעקב אחרי אותם תינוקות הראה עליה של פי 2 במקרי התמותה ממחלות זיהומיות בשנים העוקבות.

אז התיאוריה שהועלתה היא שחיסון החצבת גרם לכך ואולי רק אולי (אם יש לנו ״מזל״) אז גם המחלה עושה אותו דבר?

בדיעבד התברר שההנחה הבסיסית לגבי החיסון היתה שגויה ובכלל מה שהקפיץ את שיעורי התמותה הוא חיסון ה DTP (דיפתריה, טטנוס, שעלת) שניתן לאחר חיסון החצבת.

למעשה קיימות הוכחות רבות שהתחלואה בחצבת, לא רק שאינה גורמת לדיכוי חיסוני, אלא אף משפרת את ההישרדות של החולים בה.

מחקר אחד לדוגמא פורסם ב 2002 ע״י חוקר בשם ד״ר פיטר אאבי.

המחקר מצא תועלת משמעותית לתחלואה בחצבת והראה כי יחס התמותה בין אלו שזכו לחלות בחצבת לאלו שלא נחשפו לה היה 0.14 (לטובת אלו שחלו, כמובן)

כלומר, ההנחה של מינה היתה שגויה מיסודה.

אז למה להפיץ מידע שגוי? מה עומד מאחורי הפרסומים?

זוכרים מי מממן את המחקר?

התשובה מופיעה באופן גלוי לחלוטין במאמר שכתבה שותפתו של מינה למחקר, דבורה מקנזי

“חצבת מתוארת לעתים קרובות כמחלה שולית על ידי תנועת ההתנגדות לחיסונים. היא אינה כזו – היא הורגת או גורמת לנזק מוחי בשניים או שלושה מתוך כל 1000 מקרים, אפילו במדינות עשירות. הנה סיבה נוספת מדוע היא אינה שולית: חצבת הורסת את החסינות שלך למחלות אחרות – וחלקן קטלניות הרבה יותר.”

הנה המקור באנגלית:

״Measles is often painted as a trivial disease by the anti-vaccination movement. It is not – it kills or causes brain damage in two or three out of every 1000 cases, even in wealthy countries. Here’s another reason it isn’t trivial: having measles destroys your immunity to other diseases – and some of those are far more deadly.״

המטרה היא באופן חד משמעי- מתנגדי החיסונים, הספקנים.

היה צורך לסתור את הרעיון שמדובר במחלת ילדות טריוויאלית מיסודה ולגרום לכולנו לפיק בירכיים בהישמע המילה ״חצבת״!

את המאמר היא גם ״תיבלה״ בלא מעט הטעיות, למשל בכל הנוגע לשיעור הסיבוכים מחצבת. המספרים המובאים במאמר בוודאי לא מתאימים למדינה מערבית אלא לקוחים מתקופות חשוכות יותר כמו השפל הגדול, מלחמות עולם או תקופות של רעב גדול… המאה ה 18…

אבל מכיוון שמדובר במאמר הפחדה- כל האמצעים כשרים! הרי הוא לא נועד באמת עבור בעלי ההשכלה, אלא עבורינו, פשוטי העם. לא באמת מצפים שנבדוק….

הכל כדי שנרוץ בהקדם להזריק לנו ולילדינו מעט וירוסים מוחלשים מעורבבים בכימיקלים שחלקם מזיקים מאוד לגוף (כמו מלחי האלומיניום).

אבל הכשל הגדול במחקר של מינה, לא נמצא דווקא במניפולציות הסטטיסטיות, אלא בהנחות האימונולוגיות עליו הוא מתבסס.

מינה ושותפיו טוענים כי מחלת החצבת מסירה חסינות קיימת למחלות ובכך מאפסת את הזכרון החיסוני של הילד ומביאה אותו לסטטוס חיסוני של תינוק בן יומו.

מה שנקרא- לא הגזמנו בכלל….

אוסטרהאוס, שותפו למחקר, יצא עם הודעה דרמטית לעיתונות, בה טען כי אם ילד שחוסן ב DTaP יחלה בחצבת, זיהום החצבת יהרוס את החסינות אותה רכש מהחיסון.

אז עכשיו כל מי שחלה בחצבת, גם אם היה מחוסן, ראוי שירוץ להתחסן שוב בכל החיסונים שקיבל עד אותו היום שהרי הסטטוס החיסוני שלו מאופס.

מקסים!

וכמובן שגם שטות מוחלטת!

אם זה היה נכון, אפילו קצת, אז כל אותם ילדים שחוסנו/חלו במחלות השונות טרם נכנס חיסון החצבת (חיסון חצבת ראשוני הוצג באמצע שנות ה 60), ואז חלו בחצבת האיומה, היו צריכים לחלות שוב בשעלת, פוליו, דיפתריה, אדמת, אבעבועות… תשאלו את ההורים שלכם (שלא חוסנו לחצבת) אם הם חלו באיזו מחלה פעמיים, כי אופס להם הזכרון החיסוני…

מגוחך.

מה שהטענה שלהם בעיקר מדגימה, לפי דיבריה של ד״ר המפריז, זה שכל ההבנה שלהם במערכת החיסונית לקויה.

למעשה, בפעם הראשונה שמינה ושותפיו הריצו את הנתונים הם לא ממש קיבלו את התוצאות שרצו, להיפך, מהנתונים המלאים היה ניתן לראות ירידה עקבית בתמותה ממחלות זיהומיות גם לאחר מגיפת חצבת.

“כאשר הניתוח הותאם למצב החיסון, זיהום חצבת לא היה קשור לתמותה עודפת לטווח ארוך ולא היה כל סימן לדיכוי מתמשך של תתי קבוצות T-lymphocyte. באופן מפתיע, מחקרים מגינאה-ביסאו, סנגל, ובנגלדש מצאו כי מקרים לאחר חצבת היו בעלי תמותה נמוכה יותר מאשר ילדים ללא זיהום חצבת.”

והמקור באנגלית:

“When the analysis adjusted for immunisation status, measles infection was not associated with long-term excess mortality [10–14] nor was there any indication of persistent suppression of T-lymphocyte subsets [10,11]. Surprisingly, studies from Guinea-Bissau [10], Senegal [12], and Bangladesh [14] found that post-measles cases had lower mortality than children without measles infection״

אז מה הם עשו?

הם שינו גם את ההנחות המקוריות שלהם וגם את אופן ניתוח הנתונים, חתכו קצת מפה וקצת משם, ויתרו על שנים שלא התאימו להם, העיקר להתאים את התיאוריה והנתונים למסר שרצו להעביר.

״עבודות אחרונות העלו השערה שונה לפיה אובדן תאי זיכרון חיסוני לאחר הידבקות בנגיף החצבת מאפס חסינות שנרכשה קודם לכן, וחיסון מונע השפעה זו. דה פריס ועמיתיו שחזרו דיכוי חיסוני זמני של חצבת בקופי מקוק, המאופיין בדלדול מערכתי של לימפוציטים וירידה בהתרבות תאי חיסון מולדים. למרות שספירת הלימפוציטים בדם ההיקפי שוחזרה תוך שבועות כמצופה, החוקרים שיערו כי התרחבות מהירה של לימפוציטי B ו-T ספציפיים לחצבת הסתירה אוכלוסיית תאי זיכרון שנהרסה. במילים אחרות, הידבקות בנגיף החצבת החליפה את מאגר תאי הזיכרון הקודם בלימפוציטים ספציפיים לחצבת, מה שהוביל ל”אמנזיה חיסונית” לפתוגנים שאינם חצבת. חקירות קודמות של דלדול תאי זיכרון שנגרם על ידי נגיפים מרמזות כי ההתאוששות מחייבת גירוי מחדש, באופן ישיר או באמצעות אנטיגנים בעלי תגובה צולבת.״

מקור:

“Recent work (17, 23) invoked a different hypothesis that a loss of immune memory cells after MV infection resets previously acquired immunity, and vaccination prevents this effect. de Vries et al. (17) reproduced transient measles immune suppression in macaques, characterized by systemic depletion of lymphocytes and reduced innate immune cell proliferation (24). Although peripheral blood lymphocyte counts were restored within weeks as expected (25), the authors hypothesized that rapid expansions of predominantly measlesspecific B and T lymphocytes masked an ablated memory-cell population (17). In other words, MV infection replaced the previous memory cell repertoire with MV-specific lymphocytes, resulting in “immune amnesia” (17) to nonmeasles pathogens. Previous investigations of virus-induced memorycell depletion suggest that recovery requires restimulation, either directly or via cross-reactive antigens (26–29)״

בהרצאה ניתן לראות את הגרפים המלאים שנלקחו מאותו מקור רשמי, מול הגרפים החלקיים שמציגים מינה ועמיתיו.

אז כבר הבנו שאין בסיס מדעי לטענה שחצבת מאפסת את הזכרון החיסוני ועדיין בפרסומים על המחקר של מינה נכתב ״פוצחה תעלומה בת 50 שנה״ ועל זה אומרת ד״ר סוזן המפריז- ״התעלומה היחידה היא איך הם הצליחו להתחמק עם תכנון לקוי של המחקר, נתונים מוליכי שולל ובסיס אימונולוגי פגום״.

מצד אחד הם מציינים שהמסקנות הן רק בגדר השערות (שכבר הוכח כאן שהן שגויות) ומצד שני, בתקשורת, התוצאות הוצגו כ״תגלית מהפכנית!״

אתם מבינים את האבסורד?!?…

התקשורת כולה נמנעה מלדון במחקר עצמו והשתמשה בתוצאות המעוותות למתקפה ישירה נגד הורים הססני חיסונים.

למה?

וכאן צריך כבר להיכנס לרשת הקשרים הסבוכה…

אז מי עוד חתום על המחקר של מינה?

אחד השמות שממש זועקים מהמחקר הוא ׳אוסטרהאוס׳. מי זה בכלל?

מדובר בוטרינר הולנדי, שמכונה ״ד״ר שפעת״ או ״האפיפיור של שפעת החזירים״. אוסטרהאוס מנסה כבר שנים להפחיד את הציבור מפני האפשרות של הדבקות בני אדם בשפעות של בעלי חיים. הוא עוסק גם בקידום אגרסיבי של התרופה לשפעת ״תמיפלו״. אז איך וטרינר, שאינו מורשה אפילו לעסוק ברפואת בני אדם, נמצא בעמדה לקבוע מדיניות חיסונים?

העלילה מסתבכת

אז הבנו שהכותרת הבומבסטית לא שווה כלום והבנו איך זה בכלל הגיע לכותרות ולמה. אבל הבעיה האמיתית והקשה שעולה מהמחקר של מינה היא החוסר במידע על ההשפעות הלא ישירות של חיסונים.

זוכרים את המחקר של אאבי באפריקה? אותו מחקר שהראה שחיסון ה DTP הכפיל את שיעור התמותה ממחלות זיהומיות?

מה באמת ההשפעה של החיסונים המומתים הניתנים כיום?

חיסונים אלו הם בעייתיים במיוחד מכיוון שגם מכילים אלומיניום (ולד״ר המפריז יש מספר הרצאות מרתקות בנושא, כל הקישורים בקבצים) וגם הם משפיעים על מערכת החיסון באופן מאוד שונה מדרך הפעולה הטבעית שלה.

יש למעשה מאגר עשיר של מחקרים ונתונים שמראים שהחיסונים המומתים מביאים את מערכת החיסון לעמדת נחיתות במלחמתה מול מחלות אחרות.

למשל מחקרו של אאבי מ 2014 שהראה שמתן חיסון מומת יחד עם חיסון מוחלש מקפיץ את שיעור התמותה עד פי 3.3!! – אבל זה באפריקה…

אז מה קורה במדינות מערביות? כאן כבר לא מתים ממחלות זיהומיות אבל בהחלט רואים השפעה על אישפוזים ממחלות אלו- מחקר מ 2015 הראה שמתן החיסון המחומש כחיסון אחרון (אחרי MMR) מגביר סיכוי לאישפוזים מ RSV

מחקר דני מ 2014 שנערך על כחצי מיליון ילדים הראה שמתן המחומשת כחיסון אחרון העלה את שיעור האישפוזים פי 1.62!

מה חסר?

מה שחסר זו ההשוואה לילדים לא מחוסנים כלל…

כולנו יכולים לנחש למה הם לא מופיעים באף אחד מהמחקרים האלו…